לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באמונות שלי


האומנות באמונה, היא היכולת להיות אמן המאמין בדרכו ללא חשש מאמונות של אומנים אחרים. אשרי המאמין.

Avatarכינוי: 

בת: 36

ICQ: 276866084 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

My inside death



This girl I know needs some shelter
She don't believe anyone can help her
She's doing so much harm, doing so much damage
But you don't want to get involved
You tell her she can manage
And you can't change the way she feels
But you could put your arms around her

I know you want to live yourself
But could you forgive yourself
If you left her just the way
You found her

I stand in front of you
I'll take the force of the blow
Protection

(protection; Massive Attack)

 



 

 

Im diyng from the inside

thanks all of them for helping

I have no more wishes no more dreams

but disappear 

but be gone

want no one could see the inside of me

fade faster than I hoped

I cant stop crying

cant stop my eyes to bleed out

I lost my only faith in people

or god

or whtever it was

no one can save me now

wish someone had thought about it earlier.

thank you for not realy trying

thank god for the least I lived.

 


 

זה מרגיש שעוד מעט מרוב דמעות אבכה דם

אין מרפא לסוג כזה של כאב

אין דבר שיכול להציל אותי ממנו

אין נחמה אמיתית

 

אלוהים

אני יודעת שאתה שם

אני כועסת על שלא שמרת עליי

הרי רק אתה יכול

 

אחרי כל ההצהרות שלי, שמי ששומר עליי בעצם הוא אתה

ודווקא ברגע הכי פחות צפוי

רצחת אותי

מבפנים

 

אני לא מפסיקה לבכות מאז

לא מצליחה לחייך באמת

אני רוצה לשתות

להשתכר ולעשן

 

כמה זאבים צעקתי

אפילו שאני יודעת שאף אחד מהם לא היה שקר

והנה הבאת לי את הזאב האמיתי, הכי גדול

ואין מי שיציל אותי מלהיטרף

 

תודה

על הכל ולא כלום

תודה על האיש שאני לא מדברת איתו חודשים

על האישה שאני לא מצליחה להיות שם בשבילה

על המלכה שאני לא מצליחה לתמוך בה

על האיש שרצה למות כמו שאני רוצה עכשיו

על המכות שקיבלתי ואלו שודאי עוד אקבל

על המגע הנורא שאתה אוהב לתת לי לחוות

תודה על הכישרון להיות נאהבת על כולם

על הקסם הנשפך

על החיוך הכובש

תודה על הצער הגדול שהם גורמים לי

על החטאים שאני חוטאת לעצמי

תודה על האשמה שלא עוזבת אותי לרגע

על המחשבות הנוראיות

על התמונות שלא יוצאות לי מהראש

על הכאב

שאין מילה בעולם שתתצליח לתאר אותו

אין מילה בעולם שתצליח לרפא

תודה על הבחור שאתה נותן לי שאשען עליו

שאנשק אותו מתוך שיכרות

תודה על כל האחרים שאני מצליחה לחבק

שרוצה לא לעזוב

שיודעת שכולם משקרים

תודה שאתה אוהב אותי ככה

הרי אין מי שיאהב אותי יותר

לעולם

 


 

אני כותבת מילים בשורות וערימות ורוצה לצרוח שכל העולם ידע מה שקורה לי בבטן

אבל אין לי כח

או אומץ

או טעם

גם ככה אנשים עוברים לידי ברחוב , מחזיקים לי את היד, מסתכלים לי בעיניים

רואים שאני מדממת

מחייכים

וממשיכים הלאה

אני רוצה למות

הפעם באמת

ואני גם מתה לאט

מבפנים

מהמקום שאף אחד לא מצליח אף פעם לראות

ולא מנסה

 

סליחה מכל האנשים שיש בהם אמת

סליחה שגם בכם לא אוכל עוד לבטוח

 

דרוש שומר.


 

"שיטבעו האוניות /שישרף הפחד /אולי ניפול אחורה /לעולם//
בלי כאב לב /בלי אשמה /בלי עבר//
בלי לפחד/בלי חרטה /בלי מחר//
ולמה זה מרגיש כל כך לבד?/איך זה בוער /כשהלילה יורד"

(כשהלילה יורד; רות דולורס וייס)

נכתב על ידי , 25/10/2009 14:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-26/10/2009 19:06



13,300
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSHe-Ra אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SHe-Ra ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)