הפשרה
שוב חלזונות לרגלייך
ועננים לראשך
שוב שמש של שקר מאירה
חוורונך וטיפות שקופות
נושרות על גווך
שוב הגיע הסתיו לנפשך.
ושוב תהלכי במגף גבוה
תתכסי בשרוול, תשתי ויטמין,
ושוב תביאי בכניעה את החורף
במקום להילחם על
איזה אביב
יכלתי לכתוב לך מכתב
יכלתי לצעוק את מה שבעצם מזמן כבר הבנתי.
הכל עובר.
ושב.
הכל שב.
ועובר.
אני לא מבינה דבר.
אני לא גדולה מספיק, לא טובה מספיק, לא עקשנית מספיק, לא נכונה מספיק, לא אמיתית מספיק, לא מספיקה.
הגוף בוגד, עדיף לבחור בנשמה. מה שטוב לגוף, לא טוב לנשמה.
הגוף הוא רפתן, הנשמה נסיכה.
בואי בואי בואי
כלה
בואי לפני שאלך לך
אישה
חסרה חסרה חסרה
צלע
איפה שהוא, שם,
בתוכך.
וזה כאילו מעולם לא הסתכלתי פנימה. אלא רק מתוך הפנים אל החוץ..
אפילו שעברתי הכל בתוך הכלוב שאני, אפילו שהרגשתי בכל שלב - נשמה, בתוך, גוף.
כשאדם כואב, הוא מכאיב יותר מכל. אם לא תדע להעביר את הכאב שלו מעליך, עד מהרה תתמלא ומהכובד
תיפול.
יכלתי לכתוב לך,
יכלתי ללחוש את מה שבעצם מזמן כבר הבנתי..
הכל עובר
ושב.
הכל שב
ואמור לעבור..
8.12.08
רק עוד קצת ואגדל.
עוד תראה.