התהוות I
עוד רגל שלי יוצאת החוצה, עוד דלת נפתחת ומשאירה חדר אחר מאחור.
אני מתחילה וסוגרת בו זמנית את החיים שלי, הולכת על קצות האצבעות אך ברגליים יחפות.
כמעט ולא עובר יום שאני לא מוצאת את עצמי מתכנסת לתוכי ומסיירת עוד ועוד בין הקירות הרכים והגמישים של הנפש;
אנשים חושבים שהתגרשתי מא-לוהים, שויתרתי על הבריאות, שעזבתי דרך.
אבל אני, ברגעי השקט עם עצמי, מבינה יותר מכולם שרק חיזקתי קשרים.
נכון, החלפתי חבלים פה ושם, שיניתי קצת את צורת האחיזה, אבל אני רק גדלה ומתעצמת מכל אלו.
מתהווה.
Alice is lost / Shera (A)
Alice,
you're lost nowhere
but in your mind
you're alone nowhere
but in your head
I'd like to keep breathing your steam
keep holding your hand
but I can not.
I am lost in a different tale.
II מלוכה
אני רואה את המלכה הגדולה בחיי הולכת ונעלמת ומתפוררת בין קירות הארמון החם שלה.
ברגע הכל מתפרק.
הנה אני מכינה לה אוכל, הנה היא הולכת לשכב, הנה אני לא מסוגלת להתמודד עוד ולו רגע
אחד.
"זה אני לבדי לא ידעתי גם אז לא יודע היום/את הגבול המפריד בין שמחה לחזון, בין אושר לאור// ואת ששתקת לא עזרת לגלות, לא עזרת לגלות/ רק הותרת בי כמה שאלות לא פתורות לענות.// רוצה עכשיו יותר משאי פעם רציתי להיות / רוצה אותך יותר מתמיד, בשורות לא קלות/ הנה שוב הן באתו בי ההתכווצויות/ באות לי רק במנות קטנות//
הנפש שוב רוצה להתעורר/ חיבורים ותשובות לא באים ככה סתם לבקר/ אם לא הייתי שש להיזהר היה זה עוזר/ הנפש שוב רוצה להתעורר//
זה אני הגיבור שתמיד מצפה לתשובות/ גיבורים של תשובות מן הסתם לא באים לחפש אהבות/ לדייק זה חשוב לפעמים זה נראה לי אויב/ כמה אפשר לדייק בלומר אני אוהב.." (מנות קטנות; יהושע לימוני)
III סיגריות
וברגע הבא אני לאט נשאבת
מנות קטנות מהסם החזק כמעט מכולם לאיטן חודרות דרך הנימים אל הדם שלי.
סיגריה.
אני נפצעת בטעות מהפקק של בקבוק הזכוכית אך ממשיכה לנסות.
ממשיכה להיפצע.
סיגריה.
מדברת איתה, מדברת איתו. מקללת את עצמי שאני נותנת הזדמנות ופותחת פתח לאחרים להיכנס.
סיגריה.
מכניסה אוזניות לאוזניים, מתקשרת להודיע לאחד מהם שהוא יכול להפסיק לנסות, הוא מאחל לי שיהיה לי רק טוב.
מנתקים.
סיגריה.
היא מתקשרת ואני מספרת לה על הלילה שעבר, מספרת שהוא לא התקשר. היא אומרת שהוא לא נראה אבל הוא עלול להיות בן זונה.
סיגריה.
אני חושבת על Kitten על איך שהפכה לי לAlice ועל איך שכמוה גם אני הולכת בזהירות
לאיבוד.
סיגריה.
הראש כואב נורא, הבטן מתערבבת, המחשבות אוכלות לי את התאים השמחים במוח.
מחפשת בראש מישהו לדבר איתו,
נכנעת.
סיגריה.
מחליטה שהיום אלך לישון מוקדם, שאשקע בלילה כשאני מכוסה ומכונסת, עד שיגיע לי הבוקר ויגאל לי את הלב
את הבטן
את הנשמה.
סיגריה.
אחרונה.
אני עוצמת עיניים ומתערבלת בסחרחורת שמתהווה לי בראש. נותנת לעצמי להרגיש אותה הכי חזק שאפשר לי בלי שאפול.
חולמת על לשכוח את כל מה שמפריע לי לרוגע שגיליתי, לחזור להתעלם
ולהיעלם.
Last / Shera (B)
You should open your eyes
as wide as you can
and listen very carefully.
someone's holding my wings
but I still have many words to spread
and you got to be tough
to catch me if I'll fail - -
Tears are not coming to me anymore
or again
leaves keep falling on my floor
through my hands
through my pain
someone have promised me and left
someone's checking my dying faith
You know I cant stand lies
now Im thinkin' of givin' up
thinkin' of despair.
Baby you were a moment
of losing my sense
my instinct to stay safe
my strength, my loneliness
and as moments I am -
never really
last.
"And when your fears subside/And shadows still remain,I know that you can love me/When there's no one left to blame/
So never mind the darkness/We still can find a way/'Cause nothin' lasts forever/
Even cold November rain//" (November rain; Gun n' Roses)
(22:52 -כן, 6 שעות כתבתי פוסט. מה שמסביר את הקפיצה בנושאים ואת הרגשות המעורבים ואת האורך המלאה :P
p.s
הוא התקשר.)