הו, לאאא. כולם כל כך דביקים ומאושרים, איכסה פיכסה. ולי אין חבר, וואה וואה וואה! מה אני אעשה עכשיו? אולי אני אחתוך ורידים בשביל ההנאה? אולי אני אוכל צ'יפס? כן, זה נשמע קצת יותר טוב.. מעניין אם יש צ'יפס.. אולי - טוב, אנחנו סוטים מהנושא.

ככה זה היה אמור להראות, נכון?

אבל זה פשוט לא. נפלא להגיד את זה. זה לא ולא ולא ולא.

אני מרגישה מצוין.

אז מה, שזה וולנטיינ'ס דיי. אז מה, שיש אנשים שכרגע היום הזה מציין להם משהו. סו וואט, אחים שלי, סו וואט?

אין סיבה שיהיה לי עצוב.

ופתאום, אני לא מבינה אנשים אחרים, שכן עצוב להם. למה לא לחשוב על הצדדים הטובים? אני עושה את זה כל הזמן, ככה:

1. אני מצליחה מצוין בלימודים. בעז"ה תהיה לי תעודה מעולה!

2. יש לי חברות נהדרות, עובדה, אפילו היום הן הוכיחו לי את זה, כמה שהן יפות וחמודות ואוהבות.

3. יש לי ידידים מקסימים, שאני מתה עליהם והם עוזרים מלא.

4. יש לי בית מדהים, עם אמא מדהימה ואבא מדהים, ויש לי כל כך הרבה מזל שיש לי בית כזה לחזור אליו..

5. יש לי אוכל.

אתם רואים? ויכולתי להמשיך עוד ועוד ועוד.

העיקר הוא לחשוב על חצי הכוס המלאה שבעניין. כן, זאת קלישאה, אבל קלישאה כל כך נכונה...

העיקר הוא לחשוב חיובי!

ותראו איך ההרגשה מיד משתנה, משתנה להרגשה הכי מעולה בארץ..

גם כשיש לכם מליון סיבות להיות עצובים...

צריך לחשוב על זה ככה - יש לכם מליון ואחת סיבות להיות שמחים אפילו יותר.

- תיילא סנופקין 3>