*שוטי הנבואה-קול גלגל*

הנה תם לו עוד רוקי,אחד שלמעשה מבחינת הרוקי עצמו ראוי לציון,ומדוע הוא אמור להיות ראוי לציון?

מכמה סיבות:

1.היה לי וירג'ן-א' כאמור,ואף וירג'ן מוצלח ועושה רושם שאף נהנה שם הבחור.

2.הקאסט הצליח לעלות לי חיוך על הפנים.

3.לא חשתי צורך לקום מהכיסא באופן כלשהו,דבר שתמיד קרה ברוקי קודמים.

בנוסף לעובדות הללו אני מניח שאני יכול לומר שקיבלתי שוב הוכחות לחשיבה מוקדמת שלי.

ראיית הנסתר? לא נראה לי,היכרות טובה עם האדם,יכול להיות בהחלט.

כמה שאני טוען שאיני מכיר היטב את עמית אני מבין כעת שאני בערך יודע מה יגרום מה אצלה.

שוב קיבלתי הוכחה לכך שאסור לבוא למקום בשביל אדם מסוים,כי אז עתידים להתאכזב.

באתי לרוקי הזה עם המון תחושה של הנה,אני אשמח את סתו לכבוד ההופעה שלה וכול מיני,אפילו אקבל איזה חיבוק על הורד שהבאתי לה,אבל הוא לא קיבל יותר מידי יחס.

ואפילו לאחר מכן היא כעסה מסיבה כלשהי ודי העיפה אותי,למרות שהפעם בוודאות אני יכול לומר שלא עשיתי דבר-כי אחרי הכל לא הייתי שם כשהיא התחילה לכעוס.

עמית הוכיחה שוב את מה שאני אמרתי לדת' כבר קודם,אקבל חיבוק,ואז היא תמשיך הלאה,רוב הסיכויים שאפילו תבקש ממני לעשות משהו מיד אחרי החיבוק. (אילו לא ידעתי טוב יותר הייתי מתחיל לחשוב שהיא מחבקת כדי "לא לצאת חייבת" כדי שלא יראה רע כשהיא מבקשת משהו).

חיבוק ולעבור לאדם אחר,אולי כדי שאמנע מלהיות איתה ברוקי,באחד על אחד כולם טובים,כשזה אחד ששם את מטרת חייו הרגעית להכיר כל האדם בקהילה ויהי מה,זה קצת בעייתי לקבל צומי מסוים.

אך לעניין עמית הייתי מוכן מנטלית ואפילו רגשית,מה שטחן לי את השמחה זה כשהיא לקחה את הורדים שלי,ושמה אותם בלי הרבה מחשבה על מה שמאחוריהם על הצלב,והנה זה קישוט בעיניה ולא יותר,היא מרוצה,הצלב נראה כמו סוג של מצבה. אני מחייך חיוך קפוא,שלא תיעלב.

היה לה רוקי טוב,לפחות למישהו היה טוב:)

למעשה הרוקי עבר בשידולים של ליהי לתמזמז (בטוב טעם כמובן:) אך לצערנו אני לא יכלתי להיענות לה.שכן אף על פי שהזין עבד שעות נוספות בגללה ממש לא רציתי לתמזמז.

לשם שינוי רציתי ליהנות מהופעה.

אני מודה לה נורא על הדאגה הרבה שלה היום אליי,היא מתוקה נורא כשהיא דואגת.

חבל שלא יכלתי לתת לה משהו.

והנה אני מקשיב לשיר שעושה לי שקט בלב,אבל שקט כואב בלב.

הרוקי לא היה נוראי,הקאסט היה ממש מהנה עבורי,איילת נראתה מדהים (למרבה הפליאה...לא!)

סתו שיחקה בצורה מעולה,הקאסט היה מעולה והתוספות שלו היו מהנות נורא.

נהנתי במיוחד כשקשרו את ליאו ואיימו לא להחזירו,זה היה יכול להיות מצחיק כל העניין אם לא היה זה כך.

אני ואיתי אכלנו פיצה עם טל המגניבה,היה לנו טוב.

היו מיני ערסים שראויים לכמה מכות הגונות שיפרקו להם את הגוף,אבל אני לא אטרח לעשות זאת בנתיים.

יונתן היה ממש מגניב,הסעה הלוך חזור,והכל במהירות הבזק (120 מינימום במשך 50 דקות מתוך 60 של הנסיעה) והכל בצורה נוחה להפליא,עם המוסיקה של שיר שהייתה ממש מגניבה.

/פעם שלישית שמתנגן קול גלגל\

באופן תיאורטי הייתי רוצה לשמוח על כך שהשיר הזה מתנגן,אבל הוא מזכיר לי את עמית (למרבה השמחה ולמרבה הצער)

היא לא עשתה דבר שבתכלאס ראוי לכעס,העניין זאת האכזבה המסוימת ממנה,אני לא מאוכזב מהחוסר יחס ברוקי-זה היה צפוי ומובן.

זה משהו יותר מזה,משהו שלא ארחיב כעת כי יש אנשים שיסיקו מסקנות שגויות ואז יבלבלו בשכל.

ולא אני לא דלוק,מאוהב בעמית.

נכון,אני מדבר עליה המון (כן אני מודע לכך שזה באמת המון,וכפי הנראה יותר משראוי)

אבל זה מתוך רגישות לאדם יקר,לפחות כך אני רואה את זה.

זה לא שמישהו אחר יקר לי פחות,זה שאדם אחר לא גרם לי כאלה רגשות מעורבים בכאב ואהבה בצורה שכזאת.

להביט בבן-אדם ולדעת שמה שכרגע הרגשת סביבך זה לא היה חיבוק כמו תמיד,זה היה סתם-זה פוגע במובן מסוים.

איך אומרים למשהי לא,אני לא רוצה להתמזמז כרגע?

אני הרגשתי כאילו החשק היחידי שלי הוא לשבור משהו,פנים אדישות.

חיוך כשמתבקש-חיוך מושלם שמתבקש מידי פעם.

שוטה החצר אני,תלוי וטיפש.

*שוטי הנבואה-אמונה*

איך הרוקי הזה היה עבורי מבחינת רוקי?

הוא היה מעולה,הקאסט הצחיק אותי,באמת הבטתי בסרט ובקאסט ונהנתי מהם,עד כמה שניתן היה.

איך הרוקי היה עבורי מבחינת אנשים?

משהו כמו 4 אנשים עשו לי טוב,איתי,ליהי,מתן,איתי-הכובען.

האנשים שעזרו לעצב/כעס/אכזבה מהרוקי עבורך?

סתו,עמית,שתי הבנות שפוצצו בקבוקי זכוכית בשעה 9:45 על הדשא של כוכב,הערסים שנתקלנו בהם בזמן שאכלנו פיצה שזה יוצא בסביבות השעה 12 ועשרה.

אני צריך להזכיר לעצמי שני דברים מהרוקי הזה:

אל תסמוך על אף אחד,אלא אם זה לסמוך עליו שיתנהג כמו עצמו.

אל תיתן לאישה ורדים,היופי נשאר אצלהן ,הקוצים דוקרים אותך במקום אותן.

עוד לא הבנתי כלום,עוד לא הבנתי מאום

עוד לא הבנתי כלום,עוד לא הבנתי מאום.

במקום שבו אני נמצא

אני אדם על האדמה.

נדהם מנפלאות עולם

נדהם נפלאות בריאה