| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 7/2005
מסיבת גיוס של נופר
*Forgive Us We're Canadian-Arrogant Worms*
לא מזמן חזרתי מהבית של נופר
זה היה לילה מעניין ,שושה וקרן נפגשו שוב היום בזכותי*Estatic Fear - Chapter III*
מידי פעם קורה וגם אני עושה מעשים נחמדים.
אלון שתה,נהג בצורה שבהחלט משכנעת כל אדם שהוא שיכור,היה סיפור איתו,יניב נסע איתו,אני כמו אדיוט רץ אחרי מכונית ועוד מתפלא למה אני לא מצליח להשיג אותה
בשלב מסויים הכל נפתר.
יש לי המון מה להגיד על הערב הזה אבל אני מעדיף לוותר על כך.
נופר,גיוס קל שיהיה לך והמון שמחה בחיים.
חושב לעצמי על הפסוט שכתבתי במהלך הישיבה אצל נופר.
וקצת ממנו גם כתבתי בבניי עייש.
עוד רגעים של אושר
עוד רגעים של אהבה
עוד רגע של יופי
עוד רגע של בכי
תביט למטה,
המנגינה משתנה תוהה איך הילדה הכי יפה היא עם העיניים הכי עצובות,ואיך בחיוך שלה תמיד תלוייה טיפה של עצב.
חברים רוקדים ושרים.מרגיש שייך ורצוי אך לא מעוניין,לוקח עט ודף ומתיישב ליד שושה ונשען על הקיר.
כותב ומידי פעם מרים מבט חטוף לא בטוח מה קורא ולא יודע מה יכול לעשות.
מרגיש שאוכל לעצור את העולם במשפט אחד-רע לי,התבואי איתי בבקשה לטייל?.
מת כבר לדבר שוב עם הנסיכה שלי,מתגעגע אליה,מביט אל הדף וחושב האם זה הפוסט הבא שלי או שמא זה אחד נוסף ברשימת הפוסטים שנכתבו והושלכו לפח,לא בגלל אי נכונותם לגביי אלא מתוך השאלה -זה מה שאני רוצה לשמר בבלוג?
וכפי הנראה בחרתי בסוף לשמור את הפסוט בבלוג .
מביט בשושה וקרן,ושר לעצמי
עוד רגעים של אושר
עוד רגעים של אהבה
עוד רגע של יופי
ואתה רוצה לבכות כל-כך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
