|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2005
 מחייך ומשפיע עברתי בדרכי ברחובות תל אביב,שמיים בהירים חסרי עננים לח אבל נסבל ונעים מצוייד בחיוך אמיתי ושמחת חיים שלא כל יום חשים תמיד מעניין לראות את החיים בתל אביב,רואים את כל סוגי המעמדות מפשוטי היד שכל מעשייהם הוא קיבוץ נדבות למטרות שונות ואלה שנוהגים ברכבי פאר ולבושי בגדי איכות ומעצבים ידועי שם. כמו שאמרתי,רואים את הכל,את העני,בינוני והעשיר. המשכתי בהליכה שלי,מביט אל המדרכה ואלו שעליה צועדים רואה אישה מבוגרת,כבת 70,צמוקה ומלאת קמטי זמן, לבגדיה אין שוב ערך ברגע שמביטים אל הפנים על שפתיה זעף קבוע של אדם הסובל בחייו שבתל אביב. מביט ומגביר את קצב הליכתי,הולך בקצב מהיר אליה ומושיט ידי אל העמוד תאורה הקרוב ומסתחרר סביבו ומחייך אליה ואומר לה יתן לך האל ימים בהירי שמש ומלאי שמחה. החיוך מדבק אמרו לי פעם,כמו הצחוק וקיוותי שאכן כך זה יעבוד. היא שמעה ואמרה תודה,אמרה שהילדים של היום כבר לא מנומסים יותר ואינם מברכים עוד לשלום. חיוך היה על שפתיה,עשיתי את שלי ואולי אפילו שיפרתי למישהי את היום,נפרדתי אליה בשלום והמשכתי בדרכי בדרך לסוף שבוע,שאני מקווה יעלה לי חיוך על הפנים
| |
|