*בעושר ובעוני-שי עמר*

כתבתי פוסט,במבנה של מאמר קלילה בנוגע למין.

איזה חטא פנימי יש לי תמיד מחכה בכל הנוגע אלייך.

הסבל הזה שתמיד מחכה בתודעה בגלל הצלקות של העבר הלא רחוק.

מדהים לגלות כמה אני רגיש,כל פעם מחדש.

"אתה נראה כל כך מאצ'ו,זה סותר נורא ברגע שמכירים אותך"

איך הוא הצליח לעלות על כך בפחות מעשר דקות של היכרות?

*תופעת דופלר-ליפול על גן עדן*

הספרים שלי מתעופפים במחשבותיי.

יש  כל כך הרבה מה לעשות ושום דבר אינו נוגע ללימודים

זהו עיכוב גדול מידי,יש יותר מידי לכתוב ליצור לגדול ולהיות.

קר פה ממש קר כאן,וזה מעודד אותי לכתוב המון

כמה המקום הזה השתנה במהלך השנים האלה.

ממקום שהינו לוח מודעות,למקום פרטי ובחזרה ללוח המודעות.

אני כבר לא צריך לפרסם מכתבים אלייך,כי את יכולה לקרוא אותם בכל מקרה

השרוף-הבל החן שקר היופי

מחשבות מפוזרות,רצון עז לתקוף,לאיים,להיות כל מה שאתם כנראה ולא ראיתם אותי כך מעולם.

ניסוח חד,מכוון וממוקד,שאיפה גדולה מדי לפעמים, כך נראה.

אסף אמדורסקי-אף פעם לא תדעי

החדר קר,בית ריק,אני אוכל לצעוק ואוכל לבכות ואני אוכל לשבור ואף אחד לא ישמע.

אוכל לעשות כרצוני,כמו להסתובב בבית בעירום מלא,כמו להרגיש הכי לבד בזמן שכיבול יש הכי הרבה חופש לעשות כרצוני.

אני לא אלחם איתך יותר על הדברים האלה,פשוט אנעל את עצמי ודעותיי.

אהיה קשה,בלא רכות מיותרת,מה שכבר קיים ישאר אבל לא אפיק מעצמי עוד רכות למען כל זאת.

אתרחק מעצמי ואראה את כל מה שיש לראות על מנת להשיג את האיזון שהיה לי קודם לכן.