|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 5/2006
מסיים כתיבה גיטרה מלטפת בנגינתה את הלב קרני השמש מחממות את הגוף ומרגיעות פצעים וצלקות ישנות. יותר מידי לתקופה קצרה מידי. יותר קל לדעת מה אתה רוצה על ידי פסילת הדברים שאינך רוצה
אני כל הזמן פוחד,לא צריך סיבות. ושאר הזמן אני לומד,לומד מטעויות. אני שומר עמוק בפנים...
אני ארוץ מהר,ארוץ עד שאתמוטט.
מה יביא לי המחר? בדיחה? ברוקולי אפוי למחצה? ואולי צו גיוס אדום.
אז כבר שירד כאן כבר גשם...
רוחות של זיקנה לצד התבגרות
לקום בבוקר ללא מטרה,איזה תחושה נוראית זאת.
ללא אדם לברך :בוקר טוב .
ללא קול מלבד הקול שלך,מדבר לעצמך.
כמו תקווה,המתווכחת עם עצמה בנוגע לציוני התלמידים בשיעור ספורט שלנו.
מדבר,רק בשביל להוסיף עוד קול לדממה,להוכיח שאתה חיי מעבר לשקט הזה.
המוסיקה ברקע,עושה נעים מזכירה שאתה לא לבד,כי לו היית לבד לא הייתה מוזיקה כלל.
ולילות חשוכים וקרים. מחממים את הלב,כי אז אתה מתעטף בחום מחשבותייך.
אולי הייתי צריך בסוף לנסוע לאשדוד.
| |
|