בפתיחתו של כל סיפור יש עניין גדול וחשוב בשאלה איך לפתוח את הסיפור,מכיוון שברור לנו שלכל מאורע יש התחלה,אמצע וסוף.
לאירועים שקרו בארצנו היפה,ישראל ההתחלה נאבדה היכן שהוא בהיסטוריה של מדינת ישראל יחד עם המאבק הערבי/יהודי.
כך שבעצם לא ניתן לדעת בדיוק מתי הייתה ההתחלה האמיתית של האירועים ,אבל מכורח הנסיבות ,נמקם את התחלת הסיפור בתאריך 12/7/06 (ט"ז בתמוז תשס"ו)
"זהו היום השני למלחמה בצפון:2 הרוגים ועשרות פצועים בעקבות ירי קטיושות. החיזבאללה מאיים נתקוף את חיפה. "
כך נכתב בעיתון גלובס של היום (13/7/06)
בעקבות המאורעות הקשים שקרו בלילה התאספו ראשי זרמי החסידות בארץ יחד עם ראשי הישיבות הנמצאים תחת הנהגתם בצפת , בתקווה למצוא דרך להשיב אש לגויים המטונפים הללו "החיזבאללה".
מה שנאמר שם אסור לפרסום מטעמי סודיות צבאיים,אך אוכל לספר מה הייתה החלטת גדולי התורה בתום הישיבה,וזאת משום שכבר למחרת יצאו שבעה לוחמים גיבורים שבראשם עומד רב סמל איציק רבי שלוחמי היו מהזרמים החסידיים :ברסלב וחב"ד במטרה להשיב מלחמה שארה על החיזבאללה.
חמושים בתלמודם ובחמשת חומשי תורתם כל אחד יצאו לחלץ אומה מסכנת הפגזות מן הגבול הלבנוני.
המסע צפונה אל הגבול היה רצוף סכנות משום שכל רגע עשויים היו להיפגע מפגזים וטילים מן הגבול.
אבל מכיוון שלא ידעו עליהם החיזבאללה לא היו מטרות מושכות מידי לעומת הטנקים והתותחים העומדים על הגבול ולכן המסע מן צפת עבר בשלום (יחסי שאחרי הכל,עדיין מסע של כ90 ק"מ ובעת מלחמה).
כאשר הגיעו לבסוף לגדודי התותחים היושבים על הגבול צעדו השבעה אל מפקד הגדודים ורב סמל איציק הסביר לו מה עומד לקרות.
"אנחנו נכנסים לשם, אתם מפנים לנו את השטח על מנת להקל על הכניסה,משם אנחנו לבד-ולמען השם ! אל תירו עלינו בטעות"
כמובן שהיו מספר ויכוחים על למי יש את המילה האחרונה ומי קובע,אך לבסוף רב סמל איציק הוציא את תעודת ההכשר של הרבנות למבצע ומפקד הגדודים קיבל על עצמו את ההחלטה.
המבצע עצמו נקרא "אור לגויים"
מטרתו הייתה להשיב את החטופים ולהשמיד את איום הטרור מן הצפון,ימי בין מצרים תמיד היו מקור לצער והמועצה הדתית קבעה שהגיע זמן לשינוי.
השבעה צעדו צפונה אל הכפרים הנמצאים בדרום לבנון,אומרים תפילות בלבם בעת שהפגזים הישראלים מפנים להם את השטח צפונה.
לעת ערב הפגזים פסקו מתוך כוונה לאפשר לכוחות הקרקע להיכנס ללבנון ולבצע מעצרים והשמדת מקומות ירי.
השבעה צעדו בשקט בשטח ונתקלו במדורה של כוחות החיזבאללה,כעשרה במספרם.
רב סמל איציק אמר תפילת אשכבה קצרה בלבו וסימן לששת לוחמיו מה לעשות.
30 שניות לאחר מכן אנשי הטרור של החיזבאללה היו או מתים או עסוקים בלימוד תורה בעת חזרתם בתשובה-הכנסתם לבריתו של אברהם נעשתה במקום-כל אחד באופן עצמאי עם הנחייתו של הרב.
הכוחות החיזבאללה לא ידעו מה לעשות,הם איבדו לוחמים בקצב מטורף תחת הפגזת ספרי התלמוד הנוחתים עליהם עם ברכת הרב,הספרים לקחו עימם טרוריסטים בכמויות אל עבר מותם הדתי ותחייתם אל בריתו של אברהם ,הנחמן מאומן של חב"ד ריקדו סביב המחבלים בעת שלימדו אותם שלהיות שרוי בשמחה זוהי מצווה גדולה .
בעת שרב סמל איציק ישב ולימד תורה על יד המדורות.
החוליה של השבעה גדלה במהרה למחלקה וכן הלאה לגודל של גדודים שלמים.
המבצע הוכתר בהצלחה לאחר שכל המחבלים הומרו ליהדות והחיילים החטופים נמצאו והשובו בחזרה לארץ ישראל.
בתום במלחמה הקשה גדוד התותחנים ששמר על הגבול קיבל ציון לשבח על פעולתו התקינה.
וכמו שכבר ציינתי ,ישנם דברים שלא מגלים לנו-האזרחים הפשוטים.
צוות המבצע "אור לגויים" קיבל מושב של כבוד בישיבת הקבע שלהם.
והגרים החדשים-לשעבר המחבלים והטרוריסטים מהחיזבאללה כעת נמצאים בשטחה של ירדן ,מלמדים תורה וממירים את שאר לבנון בתקווה לכפר על חטאיהם של רצח וזוועת אנוש.
ומה בנוגע לרב סמל איציק אתם שואלים?
ובכן,הוא חתם על המדים ונשק ונסע לפלמחים,לשבת על הכיסא החוף שלו ולצפות בתלמידיו מכינים ארוחת ערב לכבוד סיום 3 שנות לימוד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
