|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2006
"בלונדי" היא קוראת לי בלונדי * עמיר לב-אוקטובר* הלילות הן הזמן הכי נכון שלי מבחינת עצמי. משום שאז אין שום דבר שעשוי לקטוע את הרצף שלי,אני ממשיך כמו חץ שנורה ודבר אינו מסיט אותי ממסלולי. "אתה צוחק, בתי המשפט" אפשר לטבוע בים של של שינה. לנהל את חיי למשך יום אחד מהמיטה. מתיקות של שיחות טלפון בלילה,לחלום על אופיר וליבי. מטריד כל כך השילוב בין השתיים בחלום אחד.
את מביטה בי בעיניים אחרות,עיניי תשוקה. זה מרתק זה מרתיע זה שובה זה מטעה. זה כמעט והכל. לתפוס מקל ותרמיל ופשוט לצאת מכאן. לא להרבה זמן,פשוט מספיק על מנת שאוכל להביט על המקום הזה בתחושה של געגוע.
פורנו הינו דבר כל כך לא מספק,חומר לפנטזיות אך לעולם אין הוא בעל משמעות. כמו אותה אחת שמזכירה לי תמיד בשבל דמיונה לבחורה יפייפיה שצילמתי בעבר ,בלונדינית הניראת כמו מלאך . קשה שלא לחשוב עליה בתשוקה.
את מביטה על הנהר תוהה לעצמך איך לעבור אותו. אני לא יכול להעביר אותך את הנהר,אך אני יודע ששניכם תשתנו לאחר מכן.
בקרוב ריצה,כי אני יכול. ואשאל את עצמי מדוע לא עשיתי זאת עוד קודם. רוצה לראות פנים יפות ומצחיקות. הרבה זמן שלא צחקתי כיאות,לא שאני מקופח לחלוטין-אבל תמיד יש מקום לשיפור.
בלונדי,רק היא קוראת לי כך,זה מפתיע לאור העובדה שכה רבים טוענים שאני כל דבר מלבד זאת. צריך להיפגש איתה שוב
אוקטובר... הרגעים הקרים הללו,רגעים של חורף. על מנת להתעורר .
ואתם תוהים מה לגבי
*דודו טסה-לולה* השפה שאנחנו מדברים אני צועק, את בוחרת מילים את בוכה, אני שובר ת'כלים אני דובר אמת את מציירת אותי משוגע את קוראת, אני שותק כמו חיה אני ריק, את עם הכוס המלאה אני דובר אמת
אני תוהה מדוע תמיד אבל תמיד אני מזדהה עם השיר הזה.
ומשום מה הפנטזיות המיניות שלי תפסו מקום גדול יותר לאחרונה. *אתניקס-כתם הפרי*
כתם הפרי הן חולמות בלבן, ועל סוד החיים על עץ התפוח.
| |
|