| |
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 8/2006
מים שקטים חודרים עמוק Incubus ברקע משמיע אלבומים שלהם אני מחייך רבות לאחרונה,זה טוב עבורי. אוויר חדש בריאותיי,ירושלים כל יום יומיים,פתח תקווה לאחר המון זמן. אני מחזיק פלאפון חדש,לא שלי באמת יותר של הטיולים לחו'ל. זהו רק שלב,מספר רגעים לפני הצבא וסיומו. המכנסיים והחולצה שלי מטונפים מעבודה,נשלחו כעת לכביסה. "וכבשה ואיילת תיהנה עדות שליטפת אותן והוספת ללכת." מגנינה שונה,ניגון שתמיד חוזר ומתנגן כאן. שכחתי לנשום כשראיתי אותה בשמלה. הייתי ממשיך ומדבר על כך אבל אני חש שכבר ציינתי זאת מספיק,בפניה. לחבק אותה הכי חזק שרק אפשר,שלא תיפול,שלא תקפא. וענן בשמיו ואילן בגשמיו. ללא ניצוץ מלבד תחושת ריגוש נעימה במבט על הנשים בירושלים. תענוג,לא טעה האדם שאמר ,בנות ירושלים יופכן הוא בצניעותכן. בחצאיות נאות לבושות הן,לא מלאות איפור כפי שהנשים בתל אביב עשויות להיות לעיתים כה קרובות,יופי נקי שכזה,טהור:) מה שעושה את זה כה נהדר הוא המבט על המראה הארי /אירופאי היפייפה שנפוץ כל כך בחברה הסגורה החרידית.. כן,עשה לי חשק עצום לצאת עם כמה שכאלה. ראיתי את סרוטיק,אחרי שנים שלא יצא לי . איזה תחושה של חברות נצח ביננו. משפחה מורחבת שכזו. לעיתים קרובות אני מוצא את החדר שלי כחדר אסיפות למשפחה שלי. זה מהנה ביותר.
קצת צוחקים,קצת משוגעים. עייפות בעיניים,ולק' יש יום הולדת היום. מחר רוקי,נראה מה יקרה מחר.
| |
|