| 10/2006
זגגות בוקר
*אוקטובר-עמיר לב*
סיימתי לקרוא כרגע אצל עמית,סוף סוף משהו שניתן לקרוא אצלה.
מחשבות זורמות תחושה שונה של אירועים,עיניים מלאות לחות,כנראה אבקנים באוויר.
מרגיש משוחרר,אין יותר מידי דברים על הראש.
אוקטובר הטוב שלי:)
אני מנסה להעביר תחושות אבל זה לא ממש הולך ,אבל לא כזה עקרוני לי.
בחדר שלי ישנם שני כיווני אוויר,שהם פשוט נהדרים בשעות הצהריים האלה.
אוויר נקי נטול רעשים מהחוץ שמשרים שלווה.
כן זה נשמע כמו משהו לבית מרפא (לזקנים?)
אני רעב נורא לאחרונה,אני רק זוכר מתי הייתה הארוחה האחרונה ופוף כבר שוב הרעב חותך בבטני.
ואני חושש שהגזים שמעיי פולטים עלולים להרוג בימים הללו,אימאל'ה איזה ריח נוראי.
אנשים לא תופסים עד כמה חשובה התחושה שהחדר שלהם ישרה,במיוחד בעתות צרה וצורך בשלווה.
לשמחתי החדר שלי תמיד נראה חיי,נושם,בעל אופי כמו שאומרים,תמיד יש משהו שעשוי לגרום לחיוך לעלות על פניי
השירים האלה עדין רודפים אותי במציאות שלי.
כמו שוטי הנבואה והחיבור המחשבתי אל נשים בחיי.
למרות שמן הסתם כיום השמות נשכחים ורק הפנים נותרות עומדות למול עיניי.
הבשר זוכר את המראות והתחושות בעוד שהראש שוכח את השמות,אולי כך עדיף.
*13:12*
אחרי המון פוסטים וחיפושים משנים שעברו,מצאתי את השם שלה.
חבוי מן העין והרגשות,קראו לה ורד.
והיא הייתה איזה 1.75,עם גזרה של כוסית ופנים בסדר ,אני זוכר שגרמתי לה לשנוא אותי בשלב מסויים,אני עדיין לא יודע מדוע ואיך.
עמ
לי
דיל
ור
ובוודאי שיש עוד שמות שיצטברו בזכורנות לגבי אותו שיר של שוטי הנבואה
*מה שבין הלידה והמוות-תופעת דופלר*
זה משונה לחפש שמות מן העבר.
במהלך החצי שעה האחרונה,עסקתי בלמצוא את השם שלה.
מדהים איך השם שלה העלה אירועים נוספים שכבר שנים עברו מאז.
לפני כ4 חודשים בערך אני ואדם שהיה חבר טוב מאוד שלי רבנו,ריב מטופש בגלל ששושה שיקרה לו והאכילה אותו ברעל.
מאז הוא הספיק לעבור ניתוח מהתאונה שלו ,שקרתה בגלל שסטה מהכביש כמו אדיוט בגלל שלא היה מוכןלכלב ש"קפץ לו לכביש" אני אישית הייתי בולם אבל הוא החליט לתת גז ולסטות.
זהו האיזכור הראשון בנתיים בנוגע לכפיר ולמדוע אנחנו כבר לא בקשר.
מידי פעם יוצא לי להרהר בבחור,כמו שיוצא לי להרהר בבנות מאשקלון ,שני,נטלי (ז"ל),עדי.
מתגעגע לרגעים איתן,לצערי אני לא חושב שזה ישוב ויהיה.
מתגעגע לצחוק של נטלי.
נערת זהב.
מותה עורר הרבה גלים בחבורה שלנו,ואפילו לא מילה אחת המזכירה אותה בעיתון.
רק עוד שם לסטיסטיקה של תאונות דרכים.
אני מקשיב כעת לקליפ שנמצא ביוטיוב שלקחתי מהגוש.*Funeral For A Friend - History*
היא לא הייתה היפה מכולן,אבל היא אחת הבחורות,האנשים הכי מתוקים שהיכרתי.
אני עכשיו,להמשיך הלאה,לכיוון מחשבה אחר אבל אתם יודעים איך זה...
כאשר השכול תופס אותך קשה להתמקד בדברים אחרים .
אני מחליף מוסיקה,מביט על כל דבר כדי להחליף את התמונה בראש.
ערכתי מספר תמונות שצילמתי בעבר,טיפה מתקן טיפה מבהיר אותן.
יצאו לא רע בכלל וישנן אפילו מספר מחמאות שקיבלתי.
הרוחות נושבות חזק בחדר,החלון שלי מוביל אוויר לכל הבית .
הבלונים של היום הולדת עדיין תלויים בכניסה לחדרי מתנופפים לכל עבר בזמן שהרוח גולשת על גופיהם העשויים גומי.
*עמיר לב-חבק אותי*
צריך לשמוע יותר שירי יום הולדת
ורד ונטלי,שתי שמות שלא חשבתי עלהם המון זמן.
אני מתגעגע לנטלי,ותוהה מה אני חושב לגבי ורד,עם מעבר הזמן אולי נבין
יש משהו שונה בחיבוקים שלי כנראה.
אני זוכר שורד ממש אהבה לחבק אותי,כנראה וגם רצתה יותר.
וSM אתמול החמיאה ואמרה שהחיבוקים שלי "החיבוקים שלך הכי כיפיים, חחח כי אפילו בעמידה אתה קרוב לגובה שלי יותר מאחרים" שזה תמיד עושה טוב על הלב.
זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב
כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה
כמו בכל בוקר לאחרונה גם היום היה לי מה לעשות על הבוקר,כמו להחליף זכוכיות למטה בארונות.
תמיד יש מה לעשות בבית הזה,וזה עושה לי טוב.
לקינוח,אתמול הייתה לי ולליבי שיחה טובה זה טוב.
*ערן צור-הוא והיא*
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
22/10/2006 12:25
בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יותר טוב, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, כשיש צורך להגיד משהו, ליבי, ללכת לאיבוד, מבולבל, מחשבות של בוקר, מסע, מרגיש משונה, משונה ועצוב, מתחיל שמח נגמר עצוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-22/10/2006 22:19 |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
