| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2006
אז העברתי בעבודה סניף של משרד התעסוקה
הם חיים בזוהמה של עצמם האנשים הללו.בני ברק.
פשוט גועל נפש.
עוטפים עצמם במילים של מידות טובות.
אנחנו יושבים ברכב שלו,הוא נוהג ואני צופה מסביב ,כתמיד.
"תביט מסביב ,תראה את הזוהמה,עכשיו אתה מבין מדוע יש ניקיון פסח?,היו צריכים לחייב אותם לפחות פעם בשנה לנקות"
כל שעה להחליף כרטיס חנייה אדום באחד חדש,לכל הרוחות אני לא חושב שאי פעם עליתי כל כך הרבה מדרגות ביום אחד.
וכלובי פלדה שחורה המוהדקים לרצפה באומים של פלדה.
כמה לכלכוך ישנו על הרצפה,ומורה חולת סרטן שמנסה לקבל השלמת הכנסה ,כי לא יכלה לעבוד כל החודש הקודם.
*ככלות הקול והתמונה*
ראיתי קצת צבעים חדשים שם,הגוונים של השחור וההבדלים בין חליפה יוקרתית במובן של תושב בני ברק ולבין החליפה הזולה.
מניח כלוב פלדה שחורה בחדר,מכופף גבי קלות על מנת לנוח קצת.
מבטי נופל גן ילדים,צופה בגן דרך סורגי בטון מרובעים ורואה שמבעד לגדר הגן ישנה כמות של שנות זריקת פסולת בניין שלא תימוג כך נדמה לעולם.
ומסך ומחשב שנעלמו בין כל החיפושים.
ועוגת "כושי" שעושה טעים בחושים,ומעלה פליאה על הפנים בגלל השם.
ועם זאת,עדיין,מהודו ועד כוש....
ובחושך בלילה נעים,עם ריח של עבודה וזיעת מאמץ מתמשך על גופי.
אוכל שיפודים באווזי של דרום תל אביב.
איזה כיף שהבוס אוהב לאכול היטב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
