| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2006
וכך הגעתי לשנאת עולם
*עלובי החיים,מערכה ראשונה*
אני מידי פעם ופעם נוהג להקשיב לשירים שלא הקשבתי להם זמן רב,בעיקר לאלו שמזכירים לי חוויות ישנות,כמו שעלובי החיים יזכירו לי באופן נצחי את המורה שלי לאנגלית ,ליאן שיכלה להיות בתפקיד קוזט לפי כעשר שנים בערך בדרום אפריקה.
אישה מצחיקה מלאת הנאה מהחיים,בעולם אחר אולי ואפילו הייתי חושב עליה כחברה טובה.
ובנתיים,בעולם הזה היא תישאר לנצח כליאן רביד המורה לאנגלית שהצחיקה אותי בכל.
"חמש שנים בעבור מה שעשית,השאר בעבור שניסית לברוח"
אני שומר עדיין את החוברת עם המילים והמשמעויות המסתתרות תחת הליריקה הנהדרת שבמחזמר.
ולראות פנים של בנות משכבתי,בקניון רחובות ,נתקל ככה סתם בירדן ציטרין,בחורה עם מראה בנאלי שלא שווה איזכור מעבר לכך שהיא בנאלית.
שמה לב אליי ואומרת שלום מה נשמע וממשיכה בלא לחכות לתשובה,כי הרי אם לא הייתה אומרת הייתה חוצפנית ואם הייתה נשארת לשמוע את התשובה שעמדה לבוא הייתה נראית כאדם המתעניין באמת ולא רק מתוך צביעות גרידא.
*מערכה שלישית-וולג'ון:מה עשיתי?"
אני חושב שהעבודה שבימים אלו אני כמעט ולא יוצא עם חברים עזרה לי קצת לטפח את היכולת להיות ולהנות עם עצמי ,השקט האישי שלא חייב איש.
אולי בגלל זה אני מסתדר טוב יותר פתאום עם המתבודדים,עם המודחקים הצידה.
*מערכה רביעית-בסופו של היום-הצגת חייו של האדם העני*
"At the end of the day you're another day older
And that's all you can say for the life of the poor
It's a struggle it's a war
And there's nothing that anyones giving
One more day standing about
What is it for?
One day less to be living"
לפעמים כל מה שדרוש על מנת ללכוד רגע בחיים הוא לעבור על יד מאפייה ולהריח את תענוגות הלחם היוצא מן הארובה
וריח הבשר הנושב מן השווארמה שלצד הדרך ביבנה.
מחכה לנו לטעימה ולאפשר ללשון להנציח עוד טעם במוחי.
"אם לא ידעת זאת עדיין,הגיעה השעה שתדע -לעולם יהיה אסור עלייך לשוב למסעדה בה אכלת את הסעודה טובה בחייך,שלאחר שנגמר המזון ניגבת את הצלחת עם לחם טרי ופיתה לנסות לקחת כל גרגר של טעם וריח שעוד נותר.
ומלקק שינייך מצד ימין לשמאל ,כפי שציין זאת כבר מאיר שליו -כמעבר השור החורש.
שכל דבר באותה ארוחה יזכר לך לעד כדגומא לנצח של עונג בחוש הטעם ריח ותחושה וראיה,אסור לך לחזור לשם ,לא בגלל שהמקום נסגר,ולא בגלל למדת לאכול מאכלים אחרים של אימא מלבד של אותה מסעדה נהדרת.
פשוט כי הארוחה ההיא רוויה בקדושת הזיכרון והארוחה הבאה באותה מסעדה תהרוס את התענוג של אותה ארוחה ישנה,אז זכור זאת אחי,חברי הטוב.
ישנם מספר מקומות שלנצח יהיה להם מקום בזכרונותייך ולא תשוב אליהם שוב."
כך אמרתי לו,אקווה שיקשיב לי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
