|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 6/2007
נעורי חורף *Suzanne Vega - Marlene on the Wall* אני חולם בהקיץ,על אגמים קפואים שיצננו את עורקיי הבולטים החוצה. מביט החוצה ועיניי צורבות בכאב,יותר מידי אור שנכנס מבעד לאישונים הרגישים שלי. *רצף של שוטי הנבואה-קול גלגל* לפעמים כאשר אני צריך קור אני אוסף סביב סביב שירים של חורף. כאלה שיש בהם זכרונות של אוויר קר ולילי,ותחושה של רוח קרירה החולפת על הגוף שלי ושל מישהי כלשהי שמגעה העביר צמרמורות בגופי. הנשימה נעשית איטית יותר,והדופק מאט,הראיה נרפת ואני מוצא קצת נחת בתוך אותם רגעים שלעיתים נראים כבלתי יאמנים. עיניי מחליקות ברוך על הגוף שלה,מפיצות חום פנימי,יודעת שבקרוב כשיפגשו המבטים גם השפתיים יפגשו.
*אמונה* לא דרוש הרבה מוח על מנת להיות להיראות עמוק,כל מה שדרוש הוא להיראות מהורהר,תוהה ובין משפט למשפט לשתוק הרבה.
תחושה של חום ממוקד מאחוריי עין ימין,כאב ראש ששמור לימים נוראיים. מנסה לראות את עצמי כותב בנוסחו המובהק של סופר מוערך. מוותר,כי לא מצליח לעולם להישאר במסגרת בלא לשנותה .
מי. שיר כה מתוק,למרבה הפלא מזכיר לי זכרון קיץ נעורים אחרים,שבו ישנתי במיטה אחרת בירושלים,במיטה שאני מכיר משנים של היכרות ,במגורים חלקיים באותו בית למען האמת. תחושה של משפחה,כי ככה היינו,ואני מאמין שכך באמת נהיה. "והרי דבר יודע,שבאהבה נברא עולם,שום דבר אינו קבוע,והנצח לא נמדד בזמן" מי יודע,אולי אשוב לאותו בית,בשכונת ילדותי,ואזהה את הפרחים אשר שתלתי עם דויד סיני בגיל 6. ואת הצמח דמוי השרך שבריצה הכוללת חיכוך עימו גררה תמיד שריטות . מצחיק,אולי לא הייתי מכיר את הלהקה הזאת בלעדיו,השרוכטיק הזה.
בקפיצה משונה של זכרונות,ביקור בירושלים,שלג גשם קור אימים ואנחנו בפנים משחקים טלסימן. הו הימים הטובים
| |
|