בהופעה כשחיבקתי חשתי שזה נכון.

והצחוק בעיניים היה הכי שבעולם.

ולראשונה זה הרבה זמן,חשתי באמת משוחרר.

בלא עכבות,עם המון אושר,ותחושה של מוסיקה וחורף.

ההופעות העבירו תחושות שהרבה זמן לא התעסקתי בהן.

לצאת מהאדישות שנראתה כחסרת סוף במהלך הלילה.

עם טבילות קצרות במים,חש אותן מעניקות לי שלווה.

התגעגעתי לתחושה,למגע.

לצחוקה של אישה בזרועתיי.

אני מניח שיצא לי לבסוף לנשום קצת צוחק:)

מסתכלים עליי כל הזמן,ומה הם רוצים בעצם?