| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2007
בר גיורא 33,200
*אריק ברמן-יום חדש נפלא*
אלו תמיד אותן מחשבות שעוטפות אותי בפאבים,בבארים הללו,החולשה שממתינה בקצה המודעות.
מותירה אותי באדמה לא מוכרת ,מרתיעה מאיימת.
כל כך לא אני,כל כך מרחיק אותי מכל אלו שאני רואה בם סימני חברות .
המוזיקה בעוצמה שאני כבר לא יכול להנות ממנה והפרצופים נראים מזוייפים לי מסיבה לא ברורה,אולי זה בגלל שאני רואה אותם דרך מסכה של עשן,אלכוהל ואורות בצבעים משונים.
אני מביט בהם בעיניים עייפות,עצובות ,שרק בגלל הכניסה למקום נעשו לכאלה.
לעיתים רחוקות בלבד אני מגיע מסיבות אחרות למצב הזה שבו אני רוצה לברוח לכל מקום אחר מלבד זה שאני נמצא בו.
"היא כלבה אנטיפטית ,ואני סתם אנטיפת מטונף,נעים מאוד להכיר" מושיט את ידי אל ידו, תוך כדי שאני מציג את עצמנו למולו,במענה לשאלה מי אנחנו.
והיא,מסכימה איתי,זה לא המקום בשבילנו.
זהו לא מקום לאופי שלנו,לתרבות שאנחנו אוהבים.
תרבות לא לי ,היציאה לפאב והאזנה לרעש ולא להבין מה האחר אומר,והצעקות הבלתי נמנעות.
אז אני יוצא משם,ורגליי נעות בכיוון לא ידוע,אך הנתיב ברור,לצאת לנשום להתאוור,לתת לאוזניים לנוח ולשמוע את פעימות הלב מאיטות ,חוזרות לקיצבן המקורי,נטול מכות בס של רמקולים בלתי נראים שמקיפים אותי במקום.
אז אני פונה אליה ואומר בהתנצלות,מזל טוב יקירה,אך השעה דוחקת ואני לא יכול להיות כאן עוד.
כל טוב ...
ביוצאי מהמקום אני חש שלווה ורווחה שהולכים לצידי,מידי פעם אף מושיטים יד אליי ונוגעים.
מאפשרים לי להתאושש מהחוויה הזאת,שכמוה כעונש עבורי.
עד לפעם הבאה שיתעקשו לעשות מסיבה בפאב .
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
7/9/2007 21:00
בקטגוריות בלילה...., בזמן כאב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מבולבל, מזל טוב/יום הולדת, מרגיש משונה, משונה ועצוב, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-8/9/2007 04:57 |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
