"לא סיפרתי לך את זה אבל לפני הצבא עבדתי במספרה,ולמדתי אתזה בתיכון"

אמר ולקח עוד שאכטה לריאותיו,אדם קפדן הוא בכל הנוגע לעצמו ולכבוד חבריו,כל השאר-שילך לעזאזל כמו שאומרים.

הוא במגדל משקיף מטה,רואה אותי מסתתר בחשיכה מן היתושים,ואולי מהאפשרות הקלושה של מחבלים.

ומפנה בחזרה את מבטו אל הפלאפון של,שםו מוקרן סרט פורנו ,מעסיק את עיניו ומחשבותיו.

אני תוהה על כל מה שהשארתי בבית ,כמו את הנייר טואלט הנורמלי ואת הספר שקראתי אותו כבר לפחות מספר גדול של פעמים.

סוטר לידי,הורג,או יותר נכון מקווה שהרגתי יתוש מנוול נוסף בטרם ימצוץ את דמי.

בסופו של דבר אני מוותר ומחליק את השרוולים עד כפות ידי,חושב שאני מוגן סוף סוף בזכות המדים,לפחות ממשהו אחד.

הנשק נמצא מאחור,בתנוחה שהמפקדות כה שונאות ואני כה אוהב:)

יודע,מקווה שהשמירות יעברו מהר יותר מעתה,כי כבר נמאס לעמוד שעתיים בלא לזוז.

חולם בהקיץ על נשים שהותרתי בבית,מאימא ואחות,ועד הבחורה שנהגתי לזיין עד שמצאה לה אהוב חדש.

האפוד כמעיל מגן מרוחות קרות,והמנורה מחממת ממעל,אוספת יתושים סביבה,מסכנת אותי כפי שמועילה.

מנקה את הנשק ממעצורים אפשריים,כי זה הדבר היחיד שמותר לבצע בנשק באופן רשמי בזמן שמירה,לוודא שיעבוד.

רואה תמונות עצובות ושמחות כאחת,כמו תמונות האקסית שבארנק,צופה ורואה במי התאהבתי ואת מי שנאתי.

ואת הפעם הראשונה שצפיתי בה מתפשטת למולי,כבר לא מתביישת ,צוחקת,מחייכת ומרוצה למול הזקפה שגרמה לי במידי.

ואת הבכי שלה כאשר הבינה לבסוף,קצת בעיכוב,שאינה אוהבת אותי יותר.

אני מישהו אחר,קשה להכיר אותי במלואי,אפשר להכיר מספר תווים אבל לא את כל המנגינה.

כך היא חשה ,במילים אחרות חושבת את אותם דברים בזמן שאני מביט בה.

 *עברי לידר-מלטף ומשקר*

אישה אחרת,צחוק אחר,סיבוב סביב המראה,מביטה בעצמה,לא יודעת על הסיפור שעכשיו סיפרתי.

חושבת לעצמה ,כמה יעלה הבוק שיעשו לה?,והאם,האם היא חשה באמת בטוחה בנוגע להצעה שלה,שיהיה גם בעירום חלקי.

ואני יודע,ואומר,לא לדאוג יקירה,לא באמת ציפיתי לכך,עירום מלא או עירום חלקי יהיה הפתעה נעימה בכל חלק של המערכת יחסים שלנו,אבל עד שלא הורדת אותם מתוך תחושה של ביטחון ורצון מלא,לא אעלה בדעתי אף לרגע את זה.

בדיות הן דבר קל ביותר לספר,משום שאז אין ספק של אמיתות חלקיות,הדבר ברור לקורא שיגלה לבד את מקורן,את אמיתותן ביחס לאמת האישית שלו.

"ובמקום האנשים,יהיו לי מכשירים שיעשו מה שאני אגיד"

אני בוחן אותה בזמן נסיעה,מעולם לא ראיתי אותה קודם לכן,קווים יפים ההולכים לאורך תווי פניה,עדינים משרים רוך ועדנה.

כזו שאני משוכנע שאוהבת לפנק את אהוביה בשעות הלילה שלהם יחדיו.

צבעים נעימים בעין,שאינם צורמים ואינם כואבים ,אלא זורמים בעדינות ,כמו השיחה איתה,כפי שמתברר לי אחרי שפתחתי איתה בשיחה,כי זה אופיי.

לבוש סרבל חדש,ישר מן השקית הוצאתי אותו,מתאים למידותיי הצנועות ומבליט תכונות אופי,כצחוק וידיים טובות.

"יושב עלייך היטב אחי,רואים עלייך שנועדת לתפקידים שכאלה" מחמיא לי חבר חדש,לא יודע עד כמה הוא צודק לגבי האופי שלי,והיותי בעל ידיים טובות מגע.

*Simon  Garfunkel - The Sound of Silence*

ישנם פרוייקטים מבורכים בישרא בלוג,כמו פרוייקט יום דיון על נושא חשוב או החלומות ושאר הדברים הנפלאים שאפשר לכתוב עליהם.

לשמחתי צץ גם פרוייקט מקסים אחר,שלדעתי קצת מתעלה על כל השאר,אולי בגלל שהוא מעורר בי את הרצון להצטרף בניגוד לחלק גדול מהנושאים החמים והפרוייקטים שצצים כאן.

יש לי המון דברים לברך עליהם ,כמו על הבריאות שלי שמפתיעה אותי כל פעם מחדש כאשר אני נחשף למחלות ואסונות למיניהם ,בקול צרוד ובליעת רוק אני אומר תודה למזלי.

אני אוהב את העובדה שאני נתקל במצבים שחלקם לא קלים ואפילו קשים וזוכר את העובדה שכל עוד אני מסוגל עוד להתלונן,זה אומר שאני עוד במצב טוב,כי לאלו שבאמת קשה-אין את הפריבילגיה להתלונן על מה שכן יש להם.

אני אוהב את העובדה שיש לי את היכולת לחזור הביתה מיום קשה ועדיין להיות מודע לכך ,שלמרות כל מה שקרה-עדיין ישנן נקודות אור באותו יום.

אני אוהב את הימים שבהם אני יוצא לטייל והמצלמה שלי מלווה אותי בטיול,מתעדת את צעדיי ,ומשמרת את התחושה שחשתי באותם רגעים נהדרים שבהם צילמתי.

ואוהב עוד יותר את הימים שאני קם לגלות מילות הערכה ואהבה ליצירות שלי.

אני מאושר מהעובדה שמידי פעם נשים מזכירות לי שיש לי לפעמים גם את המזל ואת הרגע הנכון בו אנחנו נפגשים לראשונה,ואם אני ממתין קצת,מתנשקים ודברים קורים.

ואין דבר שיותר מחייך אותי מלגלות שמישהי שרה איתי את מילות השיר בזמן שאנחנו מתחבקים.

ישנן סיבות כה רבות לחייך בעולם שלי ואני לא יודע אפילו איך להמשיך מרוב סיבות.

אז אסיים כאן לבנתיים.

מתוך חיוך

שבחורה מתוקה העלתה על פניי במהלך השעות האחרונות.

וריח תפוזים עומד באוויר.

התשוקות בוערות בי ,בדיוק כמו הצורך בריצה לפני שיוצאים לעוד שבוע של צבא.

השמש בוערת ברקיע,צורבת בבשרי את התשוקה לאופק בלתי נגמר,המלא רק במים מלוחים וגלים שממלאים את אוויר במלח נהדר.

*Incubus - Dig*

כאשר אני נוסע אני נתקל באנשים רבים,חלקם מוכרים וחלקם מעלים פנים שצרובות בראשי באוב.

*Incubus - Love Hurts*

בחורה במדי חיל האוויר,סמלת ,עומדת בפני סיום שירותה הצבאי שתקנית שמחפשת שקט ממטרידים שכמוני ,דומה יותר מידי לבחורה שבעבר היכרתי היטב,מבפנים ומבחוץ,כיום לומד להכיר מחדש,במסגרות חדשות.

הים קורא לי,עם מליחות שתמיד גורמת לי לתהות האם ברצוני לעטוף עצמי בדביקות החול או להישאר נקי יחסית.

יחסים עם אנשים פוחתים ומתגברים,תחושה שיכול היה להיות משהו מעניין בשיחות הערב בווידאו.

תחושה של הזדמנות שהתפספסה,בתקווה שאני טועה.

אני זוכר ימים שבהם הייתי מקבל ממנה הודעות של דאגה ואיכפתיות,כיום לא רואים אתזה יותר.

מדהים איך היחסים מתגמדים אט אט.

הייתי רוצה שמשהו ישתנה בחזרה לטובה טומטומית