|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
דרושה תקווה.
*Leh'arra - Wicca*
נר דולק,זוהי שעת צהריים וחלק נוסף בגדר חיי נצבע הבוקר.
אז אמרתי מספר משפטים שלדעתי מבטאים את מחשבותיי היטב.
עם רצון לאחוז במצלמה,לצלם את יקרותיי בתנוחות חביבות
מחדד עיניי,קורא פוסט נוסף של אלילת ישרא ,אפרודיטה כמובן.
עלה לי הציטוט -"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"
לאחרונה אני מחפש בנרות קישור חוזר אל דתי ואמונתי.
וכל מה שנותר לי בנתיים הוא ידעתי.
החודשים עוברים כרגע,אין מה להכחיש.
ומי שדוחה למחר,דחה למעשה לבעוד עשרים שנה .
*Martina Sorbara - Bonnie and Clyde II*
אני חושד שאני סובל מקנאת הרגעים השדודים,אלו שאתה שומע עליהם מאחרים ויודע שלו דברים היו מתנהלים בצורה קצת שונה אתה היית חולק את הרגעים הללו עימם.
או שפשוט אני רוצה להאמין שהכוס שאכנס אליו נקי ממחלות ומתחושות של גברים /נשים אחרים.
זה מה דחה אותי במספר בנות כבר בעבר,האופי שבעבר שייכתי אותו לרוקי בעיקר,ההפקרות שקיבלה לגיטימציה כי זהו עידן שונה.
הידיים קפואות,זהו משהו שונה בסתיו הזה,נטול גשמים,מרמה את כולנו אך בעיקר את עצמו.
*SR 71 - Tomorrow*
אינני מפחד מן המחר,הוא יגיע מספיק מהר גם בלא שאדאג לו.
עדיף להיות לבד מאשר כשארית פליטה.
*הג'ירפות-יש לו בחורות כמו מים*
אני מעביר את המברשת צביעה שלי על עוד עמוד של פלדה,מצפה אותו בצבע נגד חלודה ופגעי זמן,אתם חושבים שהיה עדיף לו היינו מסוגלים לעשות אותו דבר גם על עצמנו?
לצפות עצמנו ולהיות מוגנים מהכל,מהזקנה הנוחתת על הגוף לעיתים בהתקף יחיד ולפעמים בזחילה איטית השוחקת את הרוח אט אט אך מאפשרת לאדם להתרגל לחוסר אונו.
ומלאכים אבודים ונסיכות פרחים המסתחררים בעולם חדש ומשתנה.
לומדות להכיר את עצמן רק בגיל מאוחר כך נדמה,
הן הנשים בחיי..
*Cranberries - Zombie*
ונוכחות אדים עדים והדים בעולמי ,משתנים ללא הרף,מצחקים עליי באהבה ובלעג אין סופי.
"בזמני היה מטרה שונה כך נראה,המטרה לא הייתה לשגול את הנערה אלא גם לשוחח"
דברי אבי בשאלתי לגבי נושא היזיזות .
בהחלט טיפטפו לנו יותר מידי סקס כשהיינו צעירים,הערכים משתנים כך רואים.
במקום להיות ראשון באיכות חושקים להיות ראשון ברווחים,הראשון במחירים.
אבינו,חטאנו לפנינו בהשחטתנו
דרושה לי תקווה חדשה,שאיננה מורה לספורט כמו ביסודי אלא מורת חיוך.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
1/12/2006 15:12
בקטגוריות החלטות, ליבי, כשיש צורך להגיד משהו, מבולבל, מחשבות, מרגיש משונה, מתחיל שמח נגמר עצוב, סתם יומן, פיטפוטי ביצים ושטויות שאני חושב כרגע, תחושה של סוף, תחילת חודש
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-1/12/2006 20:09
|
אז השלמתי מניין היום,נחשו מה,הרגשתי טוב עם זה
*לולה-דודו טסה*
האף סתום,שוב,כמו ילד מהכיתה של אחותי .
אני לא נהנה מזה במיוחד כפי שאתם עשויים להבין
*System Of A Down - RadioVideo*
זה תמיד נחמד להביט בשירים שאחרים מזכירים לך ,להקשיב להם ולהיזכר באותה הבעת פנים שהייתה על פניהם כאשר הכירו לך את השיר.
הספר הזה נראה בנוי היטב עבור הלימודים שלי.
אולי אצליח גם לשפר את המיומנות הבסיסית שלי בתוכנה של פוטושופ .
*Tangerine Dream - LEGEND*
אני מעביר את השיר,כי הוא מוכר עד כדי חוסר חידוש,שזהו הדבר הכי גרוע שעשוי לקרות לשיר.אני שמח שאנחנו יוצאים היום ליום הולדת ,לחגוג לה.
זוהי מנגינה שונה,מזכירה שירי עם יהודיים.
מבדר למדי לאור העבודה שמדובר ביוצרים שאינם קשורים כלל ליהדות.
היום טרפתי את אחותי הקטנה,פשוט כמשמעו-לא אין זו הודעה על רצח על בסיס קניבליזם.
אלא יותר פשוט דגוגים וחיבוקים ומכות של אחווה בין אחים,זורקים אחד על השניה כדורי ספוג (שלעולם לא אתן לה להחזיר,כי אני הגדול^_^)
היא מחייכת חיוך של אושר כמשקיעים בה תשומת לב,ואני שמח להעניק לה אותה.
אחותי הקטנה,שלומדת בגילה את המשמעות הכינוי "פריק" ושטויות נוספות שתמיד ישנה תקווה בלב שלי שיכחדו אם לא ישתמשו בהם למשך דור אחד או שניים,שכל שנה כושלות מחדש.
זוהי תקופת תור הזהב*Lion King - Timon's Hula*
לימודים והכשרה בלא סוף,לימודים נוספים של כל דבר וצילומים כיד הדמיון,תענוג פשוט:)
שבת שלום לכם
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
10/11/2006 19:07
בקטגוריות אופטימי, אהבה ויחסים, יום טוב, יום שעבר טוב, מבולבל, מחשבות, משפחה, מתרגש, נחמות אישיות, סתם יומן
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Hoople ב-10/11/2006 19:30
|
ארוחה ערבית
זה החל כמו כל סיפור,באירוע ,זמן ומקום וכמובן איך אפשר בלי -עדים.
או שבעצם זה החל בהיו היה לפני זמן רב או שבכלל החל כמו כל אירוע גדול ומפורסם,בשרשרת אירועים קטנים המשלימים את שטיח הסיפור מחוטים חוטים .
וכמו תמיד הגיבור הוא איננו עיקר נושא הדברים.
זהו ערב ומספר דקות קודם לכן שבתי מאימון מאומץ ולאחר מקלחת נהדרת חייגתי אל הבוס שלי וקבענו שאגיע בשעות הבוקר המחרת ואפגוש בו שם בתחנת הרכבת.
הסכמנו על שעה ועל שזהו התכנון המוצלח מכולם וניתקנו את השיחה,דקות מספר אחרי שיחה נהדרת עם נערה יפה נרדמתי ונחרתי עד לבוקר.
זהו חושך וישנה תחושה לפתע של אותו יובש מוכר ונוראי בפה,אותו יובש ממנו אני סובל מדי בוקר כי ישנתי עם פה פתוח,שוב.
אני פוקח עיניי בזהירות של אנשים הפוחדים להסתנוור מן האור שמחכה להם בפתיחת עיניהם.
השעון נמצא על כסיא,כפי שהשארתי אותו בלילה קודם מביט בשעה ורואה שישנתי שש שעות שינה במדוייק,זה כל מה שדרוש לי בשביל להתעורר כמו בן אדם ,כפי שציינתי בפניה בלילה בעת שיחתנו
אני מתיישב באחד הספסלים שבתחנת הרכבת ,כתמיד אני מחכה לפחות כעשר דקות עד שהיא מגיעה לתחנה,ניחנתי בחוש זמן נהדר אני מציין לעצמי בראשי .
בלא דוחק כלל הולך מן הרכב ויושב ומחכה לרכבת,כך תמיד אני נוהג לעשות.
היא תגיע עוד מעט ויש לי זמן.כך קורה תמיד.
על ידי מתיישבת אישה הלבושה בחצאית ארוכה וחולצה שחורה ארוכה ועליה חולצה קצרה בגוון כלשהו של וורוד,בגדים המזוהים עם יושבי גוש קטיף לשעבר אני מניח.
שמה הוא איריס.
פוקח עיניים ומגלה שהשמש כבר עלתה במסלולה,כיאה לה כבכל יום במסלולה להגיד לנו מהי השעה,לפי המראה השעה היא כ12:30 בצהריים המוקדמים.
הבוס שלי מחפש חנייה על יד סניף הבנק אותו אנחנו מעבירים.
שעות נוקפות והפסקת צהריים הגיעה משום שאם לא נאכל עתה לא נאכל עד שתיגמר העבודה בלילה
הולכים לשווארמה ,ערבים מכל עבר,והמוכר אומר מילים שאיני מבין ,מביט בי ושואל בעברית "מה רוצים?" ,אז כן,שתי מנות שווארמה נקי,ומנה אחת עם סלטים וחומוס.
מתיישב לאכול , המנה נגמרה ,בשר לא משהו אני חייב לציין.
משה האחראי לאזעקה מתיישב על ידי ומדבר איתי ,מזכיר טיבה של כשרות,בריאות הנפש והגוף.
ואני חושב לעצמי,מה עשיתי?!
| |
מתקדמים
*Metalica-The Ecstasy of Gold*
ביקרתי היום בבית הספר הישן,תחושה שונה וקירות צבועים בצבעים שונים מכפי שהשארתי אותם קודם ,בעזבתי.רוגלך עם שוקלד יותר כיף לאכילה מאשר קוראסון לדעתי.
הם ניגנו על סירים ופחים עם גיטרות ומפוחית,אווירה של צחוק וקרקסנות.
ונערות יפות שגדלו לבחורות מושכות מראה,עם חזה שופע ועומד.
פנים נאות וצחוק נעים,מה חבל שחשים כה מנותקים מהן ו"נאלצים" רק להנות ממראן ולא תחושתן.*Orion*
לקחתי מצלמה לשם וצילמתי אותה מחייכת ,זוהי יום הולדתה והיא אדם נהדר.
מחובקים ,מחליפים מבטים מלאי משמעות (כן ,גם זוהי דרך לומר שלו לא היה לה חבר,עשויים היו לקרות דברים שלא מן הראוי לאפשר לקטינים לקרוא).
צלילי סגירת צמצם ופתיחתו עשרות פעמים,לכל הרוחות מה גרם לכל התלמידים להביא מצלמות היום דווקא,מה קרה לימים שאני הייתי היחידי?
האם הם למדו ממני בשיטוטיי הבלתי נגמרים עם מצלמתי המתוקה?
ומישהי שרצה וקופצת עליי מרוב אושר לראותי,איזה תענוג הוא זה.
כמעט כמו ביום הולדת כך נדמה.
אני חייב לציין שכך קיוותי בסתר ליבי לסיים את החודש הזה,זהו יומו האחרון ,אוקטובר הטוב שלי.
*אלג'יר-נאמנות ותשוקה*
מידי יום ויומו אני מגלה שהקשרים הבלתי צפויים של אנשים בארץ מרתקים אותי.
עד להיכן ה"חוסר קשר" מגיע?
עובדה שלוטם מכירה את הבנות מאשדוד דרך פליקר.
בעקבות אירוע קצר היום של בדיקת הודעות בלוח מודעות של ברנר ומציאת מודעה הנוגעת לישיבה החילונית אני חושב שאגש לשם,אולי ואפילו אפתיע מישהו.
"אצבע על הדופק,רק רוצים בעיניים"
יש משהו מיוחד ביכולת להיות בבית בלילות ולהנות לבד,בלא שום גורם חיצוני-גם לא פורנו.
וסתם להתענג על הזמן שלי עם עצמי,בלא הסחות ואמירות מטופשות.
יוצא החוצה ולוחץ פעמיים שלוש,לוכד רגע ושומר.
השיר מאיץ,הגיטרות מעלות אנרגיות.
עדיין מציקה לי השאלה,מנין לה היה לדעת שכתבתי את הסיפור דלתות מסתובבות,מי אמר לה.
אני מרים אותה בזרועותיי,מקפיץ אותה באוויר כמנהג הרווח של להניף את כלת השמחה באוויר,תופס את עצמי מחייך,ואומר מגיע לי לחוש ככה,הרווחתי זאת.
מדהים איך הנשים נעשות כה יפות בגילאים האלה, 17 20,פשוט מדהימות
"בודק את הדופק,הדופק נעלם"
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
31/10/2006 16:56
בקטגוריות בית ספר, אהבה ויחסים, אופטימי, יום טוב, יום שעבר טוב, מבולבל, מחשבות, מצחיק לי, משעשע, מתרגש, נחמות אישיות, סתם יומן, תחילת חודש
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מתקדמים קדימה
*הנה באה השמש-ביטלס*
מעביר בטון וטיט,הנה עוד שק חול
שביל הגישה לבית מתחיל לתפוס צורה ,חדשה יותר מסודרת יותר.
שיחות טלפון שוב,יש מקום לדבר,שוב.
אני שמח שהריחוק עזר לנו קצת לדבר
אני נוסע ומאבד את החשק לדבר,כמו שאבא אומר לפעמים יותר קל פשוט לשתוק במקום להגיב..
אני זורק מרצפות שבורות למכולה ,מעביר את התחושה הרעה שאחזה בי אז.
הלילה הזה הביא איתו שיפור בהמון נקודות,אני שמח שהיום הזה הגיע.
איך אומרים ,ימים של אושר.
ארוחות משפחתיות בלוד,מסעדת השלום נסיעה מטורפת
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
21/10/2006 22:59
בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, בלילה...., בתחושה של חורף, ליבי, מחשבות, ללכת לאיבוד, משפחה, סתם יומן, שיחות לילה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-23/10/2006 13:03
|
יותר מידי שעות
ראה איזה עולם זה ידידי היקר.
בצאתי מן תחנת המרכזית בדרכי לעבודה ראיתי את הקשישה המוכרת שיושבת מידי יום ויומו בקרן הרחוב,מוכרת ספרי תהילים לעוברי אורח,בפעם הקודמת בה עברתי באותה קרן רחוב ממש קניתי ממנה ספר תהילים אחד,עם צלמו של המהר"ן קוק אני מאמין.
מכיוון שיש גבול לכמות ספרי התהילים שאני אקנה המשכתי הלאה בדרכי אל הרכבו של המעביד שלי,המחכה בצידו השני של הכביש.
כעבור מספר צעדים נשקף לי עובד עירייה,האחראי לריקון הפחים העירונייים הגדולים יורק את הסיגריה שלו אל דרך הולכי הרגל.
נתקפתי גועל כלפי אותו אדם,משום שכל תפקידו הוא לרוקן ולנקות את האשפה הוא בעצמו יוצר אותה,הסבתי פניי ממנו בגועל והמשכתי בתקווה שהדברים ישתפרו.
מיד אחרי שסובבתי מבטי מן אותו עובד עירייה ראיתי איש של איזה קרן לתרומות המבקש תרומה.
נתתי לו תרומה צנועה של חמישה שקלים והתכופפתי על מנת להכניס את הארנק בחזרה לתיקי,אך בטרם הספקתי אף לעשות זאת תקפה אותי אישה פלונית בבקשה לתרומה,לא הייתי אומר "תקפה" לולא התחושה הנוראית שהיא מנסה לכפות עליי לעשות זאת.
הרי אין באפשרותי באותם רגעים לומר שאין באמתחתי שקלין וטקלין לתת לתרומה,הרי כרגע היא ראתה את שקיק המטבעות שלי ואת תכולתו.
התחושה הייתה כאילו נצמדה אליי באקדח של רגשות אשמה בבקשת תרומה בעומדי בכספומט.
ולצערי "התרומה" שלי אליה כעת לא נחשבת דבר מלבד תשלום שתעזבני אותה אישה נוראה.
מיד לאחר שנתתי לה מטבע של עשרה שקלים (שחשתי בליבי שבעצם אני משלם על מנת שתסתלק ממני אותה אישה רע) עזבה אותי אותה אישה בלא לומר לי אף מילה,אף לא תודה ,המשיכה הלאה וביקשה "תרומה" באותו נוסח תוקפני .
צדה לה,עוברת וצדה את הפראייר הבא.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
