לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 37

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

יום כיפור - סליחות


יום הכיפורים הגיע. זה הזמן לחשבון נפש.

אם כי אני מוכרח להודות - אני לא צם ביום הכיפורים. כאדם חילוני

אני לא מרגיש קשר עמוק ליום הזה, אבל מכבד את אלה שצמים

ונהנה בעיקר מהשקט המיוחד הזה ששורר 24 שעות פעם בשנה

במדינה הסוערת והקטנה שאנו חיים בתוכה.

ביום הכיפורים הזה אני חושב שמדינת ישראל כולה צריכה לבקש

סליחה מכל מיני אנשים ונגזרות מהחברה שלנו.

קודם כל, סליחה מניצולי השואה. אותם אנשים מבוגרים, שעברו

זוועות בחייהם והגיעו לבית הלאומי של העם היהודי עליו חלמו כל

חייהם בגולה, אך לבסוף לא ידעו נחת גם כאן. חלקם נאבקו על מנת

שישלמו להם את הכספים שחייבים להם - אך לא זכו לראות את אור

היום שבו יוענקו הכספים. חלקם עדיין מחכים. כחברה, עלינו לבקש

סליחה מהם על היחס, האטימות וחוסר השלווה להם הם זכו בעבר וממשיכים

עדיין לזכות. ולא, אני לא מצפה מהם בכלל לסלוח.

סליחה גם מהקשישים. אלו שלא זוכים להזדקן בכבוד במדינת ישראל.

שהתשלום החודשי אותו הם מקבלים, לא מספיק להם גם ללחם וגם לתרופות

ולכן הם נאלצים לוותר על מספר תרופות כדי לגמור את החודש.

סליחה שאנחנו נותנים לכם להירקב בעוני ובמצוקה הן הפיזית והן הנפשית ממנה

אתם סובלים, עד יומכם האחרון. גם אתם, קשישי ישראל, לא צריכים לסלוח.

סליחה מהעולים החדשים - שהחיבוק היחידי לו הם זוכים מהחברה הישראלית

זה בנמל התעופה בן גוריון, כשהם יורדים מהמטוס ומגיעים לישראל.

אז אנחנו מנפחים את החזה שלנו בגאווה, בפטריוטיות ומדברים כמה חשובה העלייה

לארץ ישראל. כמה הדבר מביע תמיכה בנו. אלא שכבר ביום למחרת, הכל נשכח.

ואז ברחוב, סולדים מהעולה החדש עם המבטא הכבד. מעקמים את הפרצוף

ומציקים להם כשהם פותחים את החנויות הלא כשרות שלהם.

סליחה מהשכבות החלשות - כחבר במפלגת העבודה, למרות העובדה שהמפלגה

מחזיקה בתיק הרווחה ובראש משרד הרווחה עומד אדם שאני דיי מכבד, כיצחק הרצוג,

עדיין יש בי התחושה שלא נעשה מספיק למען השכבות החלשות. עדיין נראה כי

יותר מדי ילדים חיים בעוני. יותר מדי הורים, עובדים ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש.

סליחה ממשפחת שליט - שגלעד עדיין שם ובמקום שכל 7 מיליון אזרחי ישראל יחבקו ויתמכו בכם,

רק עשרות באים לתמוך בכם בערב השנה החדשה.

כחברה עלינו לעשות חשבון נפש - כזה שחותמו לא יתפוגג עם סיום הצום, אלא יחוקק במצפוננו

לאורך כל השנה. אולי כך נצליח להשתנות ולשנות משהו בהתנהלות הלעיתים - קלוקלת שלנו

במהלך השנה.

גמר חתימה טובה וצום מועיל לצמים.

נכתב על ידי ה. לייבו , 8/10/2008 14:19   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



22,974
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)