אף פעם לא הבנתי מה כל כך כיף כשעושים לך "שניצל".
אחרי שאתה מקבל דרגה, שופכים עליך מים ואז מפילים אותך
על החול ומגלגלים אותך בו כמה פעמים. ממש שניצל...
אף פעם גם לא הבנתי מה כל כך "חברותי" לשפוך על חבר שלך
כמחווה, או לברך מישהו בברכת ברוכים הבאים למקום החדש -
שמן וגריז מטוסים.
גם את עניין הכאפה שעושה אדום בגב אחרי קבלת דרגה או
ביום ההולדת שלך, לא כל כך הבנתי למה זה עדיף על פני
לחיצת יד ידידותית וטפיחה על השכם...
אני לעולם לא הסכמתי שאפילו ישפכו עליי דלי של מים נקיים
כאות שמחה וצהלה על כך שקיבלתי דרגה או הופ טרללה גדלתי בשנה.
התעקשתי וגם אם קצת ביאסתי את האווירה, בסוף הבינו
שיש גם מי שלא מוכן לשתף פעולה עם ההתנהגות המטופשת הזו.
פרשת ההתעללויות מצד מפקדים בחטיבת השריון היא פרשה
חמורה, אין עוררין על כך. בטוחני שיש אמת בטענות הסמלים
שנשפטו ומואשמים במקרה הקיצוני הזה, לפיהן האשמה
צריכה להתגלגל גבוה יותר בסולם הדרגות. ראוי שכך גם יהיה.
אם מ"פ או מג"ד לא יודעים מה קורה אצלם בבית - כנראה שהבעיה
בבקרה שלהם על החיילים, לקויה.
אתמול גם נחשפה פרשה אולי קצת פחות חמורה אך זהה גם
ביחידת הבקרה של חיל האוויר.
אין בזה 'וואו' גדול. אנשים, אם יחפשו לעומק - אין מקום שאין בו
טקסים טיפשיים והזויים לחיילים צעירים או באירועים חברתיים.
מפקדים שלא נותנים לכך יד ורוצים להעלים את זה מעל פני האדמה -
מצליחים לעשות זאת, הכל עניין של רצון ונחישות של מפקד ליצור
שינוי באורח החיים של היחידה, הגדוד או הפלוגה עליה הוא מפקד.
עם זאת, מי שנוהג כך כמו אותם סמלים מהשריון - שלא ינסה לברוח
מהאחריות האישית שלו למעשה.
עכשיו, שהנושא בכותרות, צריך הפיקוד העליון ליישר קו עם כלל המערכת
ולמגר את התופעה. יש דרכים ראויים יותר שאנשים ייזכרו גם אחרי
השירות שלהם, מבלי שהדבר יותיר צלקת או טראומה.