השבוע פרש מצה"ל תא"ל עימאד פארס, לאחר שעבר על נהלי הצבא
ונתן לאשתו לנהוג בניגוד לכללים ברכבו הצבאי כשהוא לא מלווה אותה
כמתחייב. כאמור, אשתו לרוע המזל ביצעה תאונה במהלך נסיעה זו
וכך ניפצה את הקריירה הצבאית של בעלה.
תא"ל עימאד פארס נהג כמצופה ממפקד - הוא לקח אחריות (אמנם
אחרי שניסה לטייח ולשקר) לבסוף על הטעות והודיע על פרישה.
יחד עם זאת, לא מקובל עליי שלאחר שבחר לקחת אחריות ציפה
בעומק ליבו שיחזיקו את ידו וימנעו ממנו ללכת. או שאתה לוקח אחריות
כמפקד באמת מכל הלב, מה שנקרא, או שאתה לוקח את זה כהצגה
ומצפה לסוף טוב. כאמור, הסוף מבחינת פארס לא היה טוב.
אין עוררין על תרומתו לביטחון המדינה ולצה"ל של תא"ל פארס -
קצין מבצעי שידע מערכות רבות ותרם בהן את תבונתו הקרבית.
ניתן להטיל ספק איפוא על הרקע המשמעתי שלו - אך לא על תרומתו ארוכת השנים.
יש שיאמרו שצה"ל נמצא במערבולת לא נעימה ומביכה לאור התנהלות מפקדיו -
היום פארס, שלשום תא"ל צ'יקו תמיר ופרשת הרכב והילד.
חבל שרבים מיהרו לשכוח את התנהגותו המבישה של מפקד חיל הים, האלוף צ'ייני.
אני לא אומר שיש לוותר על הטעויות של צ'יקו תמיר ושל עימאד פארס.
אך לדעתי, מעשיהם מתגמדים לאור ההתנהגות הבלתי הולמת של מפקד חיל הים
שנתפס במועדון חשפניות ובכך בעצם לא היווה דוגמא אישית הן לחייליו והן
כמפקד על חיילות רבות. לא היה מנוס להדיח גם את האלוף צ'ייני מצה"ל כשם
שלא מצמצו כשמדובר במפקדים בדרגה נמוכה יותר ממנו.
ועל כן, סולם הערכים של צה"ל לא מאוזן, לא מקביל. לצד אחד הוא יציב יותר -
לאחרים, ככל שהדרגה נמוכה הוא רופף ולא כך צריך להיות כשרוצים לשמר על ערכי יסוד.