ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

כמה אפשר לכתוב ולדבר נגד תאונות הדרכים?

פה ושם יוצא לנו גם להיות עדים לאיזה מפגש מכוניות - פה מכה בפגוש הקדמי,

שם כמה זכוכיות על הכביש. קצת אמבולנסים, ניידת משטרה.

אך הבוקר, באמצע היום ממש - בכביש קטן וללא שום סיבה - אירעה תאונה טרגית

וקשה. התאונה המדוברת של היום - http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/108/901.html?hp=0&loc=103&tmp=984

לא הייתי עד לתאונה המחרידה כשקרתה, אך במקרה בדרכי הביתה הגעתי למקום,

וכשחלפתי על פני זירת התאונה ראיתי את אנשי מד"א קובעים את מותה של עוד קורבן

של מכת המדינה הזו - תאונות הדרכים.

אישה מבוגרת, שכבה על המדרכה. כאילו ישנה. לבושה בשמלה, מאופרת - התגנדרה

הבוקר, לקראת הסידורים שהיו לה לעשות. בטח אמרה לבעלה שתחזור לקראת הצהריים

ואז יישבו לאכול צהריים יחדיו, ואחה"צ תיפגוש את נכדיה ותשחק עימם.

היא התעוררה בבוקר, בראשה הסידורים, הקניות שיש לה לעשות היום.

שתתה כוס תה. אכלה כריך גבינה או איקרה. שמעה חדשות אולי גם קראה עיתון.

ובשעה 10:30 בערך, נגמרו לה החיים. בגלל נהגת טיפשה, חסרת אחריות, רוצחת ממש.

עברתי על פני הגופה שלה שהייתה כבר חצי מכוסה בשמיכה ירוקה - איך החיים נקטפים ככה

סתם, בפתאומיות, ללא הכנה.

במה חטאה? שחצתה את מעבר החצייה באור ירוק? שכל שרצתה היה להגיע לתחנת האוטובוס

שמעבר לכביש כדי להמתין שם למונית השירות שתיקח אותה עד הבית?

רק לפני כמה ימים רשמתי בבלוג על תאונות הדרכים, בעקבות התאונה הקשה שהייתה בצומת גילון.

המלחמה בתאונות הדרכים היא משימה לאומית שעלינו לא להשאירה רק לממשלה - אלא

להירתם כולנו למשימה. ואיך עושים את זה?

מתעדים על הכביש נהגים סוררים - כאלה שעוקפים בקו לבן, שחוצים באור אדום, שנוסעים בפראות

ומסכנים לא רק את חייהם אלא את חיי כולנו.

נדווח ונוריד את הנהגים האלה מהכביש. אולי כך - נציל כמה נפשות תמימות בישראל.