ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

ביום ראשון ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. להלן דבריי לקראת היום הזה:

אזרחי ישראל,

משפחה שהתפרקה, זוגיות שנקטעה באמצע הפריחה, חלום שלעולם לא יוגשם, חיים צעירים מלאי שמחה שנעצרו ללא שום אזהרה.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מדינה שלמה עוצרת ובוכה על ילדיה הגיבורים שנתנו את חייהם כדי שלנו, תוכל להמשיך ולהיות כאן מדינה.

מדי שנה ושנה, עולה למרבה הצער, מספר החללים והשנה הצטרפו למעגל השכול כמעט 200 משפחות שאיבדו את יקיריהם ללא הכנה, כך פתאום.

לא בכדי, אנו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבוע לאחר ציון יום השואה. לפני כ70 שנה טבחו בעם היהודי שהיה ללא שום הגנה, ו-6 מיליון נמחקו מעל פני האדמה. היום, לעם היהודי יש מדינה, יש בית, יש צבא חזק ומוסרי אשר מקנה לו הגנה במישרין בעקבות מה שקרה בשואה, ומהווה תשובה מוחצת לאמירה – לעולם לא עוד.

מדינת ישראל מתמודדת גם היום עם איומים בלתי פוסקים מצד מדינות רבות וארגוני טרור, על ביטחונה ועל עתידה. מותם של אלו הנחים את מנוחתם הנצחית, לא היה לשווא. משנה לשנה אנו מפתחים את הבית הזה ומגדילים אותו. יש לנו כלכלה יציבה וחזקה, יש לנו תעשייה משגשגת ובעלת שם עולמי. מערכת בריאות עם כל הליקויים בה, מהמתוחכמות בעולם. ויש לנו צבא – ביום הזיכרון, מרבית האסוציאציות העולות במחשבותינו עוסקות בצבא. יש לנו צבא מנוסה ממרבית צבאות העולם. צבא חזק, מוסרי הפועל על פי ערכים אנושיים שלא כדוגמת צבאות האויב העומדים מנגד. צבא שגדל והתפתח טכנולוגית ופועל היום בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ביותר הנותנת מענה ישיר לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפנינו. השנה, לא מכבר – זכינו לראות את הצלחתה של מערכת כיפת ברזל, הנותנת מענה ייחודי לירי הקסאמים לעבר יישובי הדרום. זהו רק פסיק קטן, מהתחכום שבמערכות השונות הפועלות במערכת הביטחון.

ביום הזיכרון אנו מחבקים את המשפחות השכולות ומוקירים לילדיהם, תודה עמוקה. תודה על ההקרבה, תודה על השליחות, תודה על מעשי הגבורה, תודה על מורשת הקרב שתסופר לדורי דורות.

וביום שכזה, שהעצב והיגון החשוכים עוטפים אותנו בשמיכה שחורה וקרה, עלינו לשאוף שמעגל השכול לא ימשיך ויגדל. יש לעשות הכול על מנת להחיות את דרך השלום ולהביא לקץ הסכסוך האלים בינינו לבין הפלסטינים. דרך השלום עדיפה על הדרך המלחמה. איש לא חושב או אומר כי הדרך קלה ומהירה. היא מורכבת, רגישה, תלולה מאוד. אי קיום משא ומתן לא מקדם את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל כלל, להיפך – ואנו עדים לכך בשבועות האחרונים היטב. עלינו להפנים את דרך הפשרה ולא לפעול בכל העת בדרך הנקמה.

ביום האבל הזה, כשהצופרים מהדהדים מהשמיים השחורים, ובוכים בקולם הצורם, אנו מרכינים את ראשינו באבל אך גם מצדיעים הצדעה מלאת כבוד והערצה.

משנה לשנה גדל מספר הצעירים המתחמקים מקיומו של חוק שירות חובה בצה"ל ובוחרים שלא להתגייס. חשוב לציין במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, את הסכנה הטמונה בתופעת ההשתמטות.

אנו לא נמצאים כאן היום בביטחה ובמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית כדרך הטבע. אלא בזכות אלו שתורמים את חובתם האזרחית ומשרתים שלוש שנים בצה"ל. בזכות אלה שאת קבריהם אנו פוקדים בכל רחבי הארץ, בבתי העלמין הצבאיים ביום הזה. אם לא נלמד למגר את תופעת ההשתמטות, ונמשיך לאפשר ליוד השחור להיות מוחתם כגושפנקא על פניהם של המשתמטים, ללא סנקציות וללא מחיר כבד על אי מילוי החובה שאיננה רק אזרחית, אלא גם מוסרית, חינוכית וערכית  – תהיה מדינת ישראל נתונה בסכנה קיומית ממשית ביום מן הימים.

חברה אנוכית, סוציומאטית שאיש עושה ככל העולה על רוחו ולא תורם מאומה למען הכלל – סופה להיכחד.

יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ברוך!