ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

אזרחי ישראל,

עת סיימנו לפקוד את החלקות הצבאיות בבתי העלמין ביממה החולפת ולהוקיר את זכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אנו עושים את המעבר החד הזה – כמדי שנה - בין האבל לשמחה ומציינים בחגיגיות את עצמאותה של מדינת ישראל, זו השנה ה-67.

מעבר חד זה הוא קשה עבור המשפחות השכולות, אך הקשר המחבר בין נפילת טובי בנינו ובנותינו לבין עצמאות ישראל, הוא אך טבעי.

מדינת ישראל גם בשנתה ה-67 ממשיכה להתמודד עם אתגרים וסכנות המבקשים לפגוע בריבונותה ולהטיל דופי בזכות קיומה. גם בעידן הזה, יש הרואים במדינת היהודים כפגם במפת העולם ויש הממשיכים להפיץ שנאת חינם כנגד העם היהודי. תופעה זו היא אינה דבר של מה בכך. העולם החופשי - זה שעומד לצד ישראל - חייב לתת הטון ולהדוף כל ניסיון המבקש לערער בזכות קיומה של מדינת ישראל.

במשך 67 שנות קיומה, הצליחה ישראל הקטנה והמבודדת באופייה במזרח התיכון לבלוט בזכות הישגיה בתחומי החיים השונים – מערכת ביטחון מתקדמת וענפה, כלכלה משגשגת המושכת אליה משקיעים רבים, רפואה מודרנית ופיתוח טכנולוגיות חדשניות. הישראליות הפכה במרוצת השנים למותג המסמל יוזמה, מחשבה והצלחה.

מוקדים היסטוריים רבים פרוסים לאורך סיפור תולדות המדינה. בשבוע שעבר ביקרתי בבית העצמאות בתל אביב, שם הכריז דוד בן גוריון לפני 67 שנים על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל". במבנה הקטן והצנוע - שנותר כזה - כשלצידו כיום מגדלי הפאר והשדרה הנוצצת שפרחו סביב כחלק מפריחתה של תל אביב, הכריז בן גוריון שעות ספורות לפני תום המנדט הבריטי בארץ ישראל וברוח החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר על הקמתה של המדינה תוך ניצול העיתוי המכריע בארץ.

מאז אותו יום, עיתוי היה מרכיב מכריע בסיפורה של מדינת ישראל. כך בלט במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמבצע אנטבה. כך גם, באופן טרגי, ברצח ראש הממשלה יצחק רבין.

ביום הזה שבו אנו יוצאים לרחובות, למסיבות, מבקרים בבסיסים השונים וחוגגים עם החברים והמשפחה בפארקים הציבוריים כשהכול מסביב צבוע בכחול ובלבן, אנו מעבירים לעולם את המסר: כאן ביתנו, כאן מולדתנו וכאן אנו נשארים. לתמיד.

וביום למחרת החגיגות, נשוב לשגרת החיים – לעבודה, ללימודים, למשימות ולאתגרים הניצבים בפנינו. עד השנה הבאה, נפיק את התועלת הטמונה בנו ואת זו המופקת האחד מן השני יחדיו, נמשיך לבנות ולתחזק את הבית הזה – כי הוא שלי, שלך, של כולנו ואין לנו בית אחר.

לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה, שהוא כזה!

לחיי מדינת ישראל!