התחלתי בתהליך להוצאת ויזה לארה"ב.
היום הצטלמתי במיוחד בשביל הויזה. מחר אני אלך לחדש את הדרכון
שלי כי פג תוקפו וגם התמונה בו כבר לא עדכנית - אני נראה שם ילד קטן.
ואם הכול יילך כמתוכנן - עם השחרור שלי מהצבא אני אטוס ללוס אנג'לס,
בדיוק מתי שגם קונאן יעבור להחליף את ג'יי לנו בלוס אנג'לס וכמתנת שחרור
אני אלך להקלטה של התכנית שלו וגם אולי להיפגש איתו :)
למרות שאחותי אומרת שברגילה אני גם אוכל לטוס לחו"ל למרות השירות
הצבאי, מהסיבה שהיא גרה שם וזו קרבה משפחתית מדרגה ראשונה ולכן
זה אפשרי - אבל אני אחכה עד לאחרי הצבא, אני מניח.
אתמול ראינו את הסרט הצלצול 2 שהיה בטלוויזיה. פתאום באמצע הסרט,
הטלפון צילצל. צלצול בודד וזהו. ישר שמתי לב לצירוף המקרים המחריד משהו,
אז בשקט בשקט הלכתי לכיוון החדרים ובחדר עם הטלוויזיה השני אני רואה
את ההורים שלי שוכבים במיטה וצוחקים כשאבא שלי מחזיק את הפלאפון שלו.
כמו ילדים קטנים הם ניסו להצחיק ולהפחיד אותנו בלצלצל בטלפון כשאנחנו רואים
את הצלצול 2 - חחחחחחחחחחחחח זה היה כזה מצחיק לגלות אותם והם היו בטוחים
שפחדנו פחד מוות מהתעלול שלהם.
XD הורים מצחיקים.
האמת שהסרט חוץ מכמה קטעים שהוא מגעיל - הילדה המגעילה הזאת והצורה
של הפרצוף הרקוב של האנשים שהם מתים, זה לא סרט עד כדי כך שהפחיד אותי.
ראיתי סרטי אימה הרבה יותר מפחידים... זה היה מפחיד עם שני מינוסים.
עוד 17 ימים לסוף המלווה - והשעון מתקתק. תיק תק. תיק תק. יאללה שיעבור כבר!!!
שבוע טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
