ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

יום חמישי, שעת ערב מוקדמת.

המשפחה חוגגת בסלון כשלפתע פיצוץ עז

מחריב את הבית וחושך על פני תהום.

מיד רצתי למקלט כשבמוחי המחשבה "נסראללה

מצא אותי!". כעבור דקה של רגיעה וסריקת נפגעים

עולה שהספק-כוח של המחשב נשרף. וכך עברתי

סוף שבוע שלם ללא מחשב :(

בערב הייתי בישיבה והיתה משום מה אוירה של צחוקים

כאילו אנשים נשמו גז צחוק במקום. אכלתי מלא מהכיבוד

(הייתי רעב). בצהריי יום השישי נסעתי לצפות במשחק כדורגל

במסגרת הליגה הארצית שהתקיים באצטדיון בקרית אתא, מתוך

שעמום עז שנתפס בי מאז שעות הבוקר. הפקק כל הנהיגה לאצטדיון

והמשחק המשעמם עצמו, שרפו לי יופי את הזמן וכך חזרתי בערב

הביתה קצת פחות משועמם. בערב רציתי לצאת לאנשהו אבל לא היה

לי אוטו אז נשארתי בבית וצפיתי בין היתר גם בתכנית שהיתה על

אורי גלר (אם אני מפחד לחשוב לעצמי שהכול שטויות כדי שהמסך מחשב

הטלפתיה שלו או לא, והאמת - זה לא מעניין אותי כל כך.

את רוב סוף השבוע העברתי מול הטלוויזיה (מזל שהצלחתי לראות את השידור

החוזר של נמלטים מאמצע השבוע - איזה פרק חזקקקק).

היום בעוד שבוע אהיה בשעה הזאת בבקו"ם כבר על מדים וחייל בצבא הגנה לישראל.

אמא אמרה לי היום שאבא לא בונה יותר מדי שאסיים את השירות במלואו והוא כבר

רואה אותי הולך לקב"ן. בלי להרחיב, זה פשוט מהניסיון שלו עם הילדים.

אני דווקא כרגע ממש לא רואה את עצמי הולך לקב"ן ומפסיק באמצע את השירות

הצבאי שלי, אבל אי אפשר לדעת. השאיפה שלי היא באמת לסיים את השירות בהצלחה

יחסית ועל פי חוקי המדינה. האחיין שלי קצת מוטרד לפי מה שהבנתי מהעובדה שאני

מתגייס, כי הוא בכל דבר רואה את המוות לנגד עיניו מה שגורם לו ללא מעט פחדים

איומים ונוראים. השבוע הזה מצד אחד הולך להיות מאוד קצר מן הסתם ובטח יעבור

מהר מהר ועוד לפני שאני אספיק לחשוב, אני כבר אתעורר לנסיעה ללשכת הגיוס.

מצד שני זה בטח יהיה שבוע ארוך של פרידות ושאני אהיה במרכז העניינים במשפחה

במיוחד לקראת סוף השבוע...

והלילה היתה לי שינה מגעילה שהתעוררתי איזה ארבע פעמים באמצע הלילה לא יודע

למה. מערכת העיכול של הכלבה שלי החליטה לעשות רעשים מעצבנים בכל הליך

העיכול המתחולל בתוך הגוף שלה מה שהיקשה עליי להירדם כי זה היה גם מצחיק

לאללה. נשאר לי לקנות עוד דברים קטנים לקראת הגיוס (משחת שיניים, נעליים וכו')

ואז נוכל להגיד להתראות לכולם.

ומילה לסיום על ארקדי גאידמק, שלא הסתיר הבוקר על גבי העיתונים את כוונותיו

להיכנס לפוליטיקה ולהיות אפילו ראש ממשלה (ראיתי גם שזה הנושא החם באתר):

נכון, המעשים הנדיבים שלו הם מאוד יפים ומחמם את הלב לראות שילדי שדרות

זוכים למעט נחת, אך צריכים לחזור לפרופורציות המציאותיות והבריאות לכולנו

ולמדינת ישראל - פרט לעובדה שהבנאדם פופוליסט, אם אכן כוונותיו להיכנס לפוליטיקה

ולרוץ לראשות הממשלה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכול הבתי מלון שהוא מממן

לאזרחים בצרה, זה בעצם שוחד בחירות. אם גאידמק ירוץ לראשות הממשלה, ואנשים

יגידו שמגיע לו להיות באמת ראש ממשלת ישראל, אז אנחנו באמת רפובליקת בננות.

שבוע טוב.