ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

השבוע שעברתי בטירונות היה בינוני.

התחיל בסדר, המשיך למגעיל, עלה לכיפי, ירד ל"אני רוצה הביתה ועכשיו" והסתיים

ב"נו, עוד שבוע עבר".

אז מה היה לי?

ביום ראשון נסענו לשדה בוקר לבקר בבית של דוד בן גוריון.

האמת, פעם ראשונה שלי במקום וקצת התלהבתי כי סוף סוף מקום חדש שאני תמיד

רציתי לבקר בו וסוף סוף יש לי גם הזדמנות לעשות זאת.

הביקור עצמו היה מאוד לחוץ מבחינת הזמן שניתן לנו ודיי עברנו מהר על הדברים

במוזאון ובצריף. אבל, ההרגשה שהיתה לי כשעמדתי בחדר של בן גוריון או בסלון

ובעיקר כשהתכופפתי קדימה כדי להסתכל בבגדים שלו התלויים בארון בגדים בחדר

השינה שלו, היתה הרגשה מעורבבת בהתלהבות, בהתרגשות ובמוזרות.

מדהים איך השאירו את הבית שלו בדיוק כפי שהיה לאחר מותו. הבקבוק עם הסירופ

שעל השולחן במטבח, הסקוטצ' לניקוי הכלים. ממש התלהבתי מהמקום.

מישם כבר נסענו לבסיס והתחלנו את השבוע החדש. עברנו לאורך כל אחה"צ והערב

שיעורים על הנשק.

ביום שני קיבלתי לראשונה את הנשק שלי. האמת, לא התלהבתי מזה מי יודע מה

כי הבנתי שאת הדבר הזה אני אצטרך לסחוב כל היום עליי לכל מקום. בערב היתה

לנו הרצאה של הסמ"פ שאני לא זוכר כבר על מה זה היה. זה היה באולם ואחת הבנות

מהמחלקה שהיא אולי הכי טיפשה שהכרתי מעולם, לא הרגישה טוב. והיא יצאה כדי

לשתות ולשטוף פנים. והדיבור שלה כל כך מצחיק אותי כל פעם וגם הצורה שהיא מדברת

ומתנהגת שכל פעם שהיא פותחת את הפה אני מתחיל להתפוצץ מצחוק. בעיקר מצחיק

אותי כל פעם שהיא מצדיעה לאחד הקצינים ומבקשת אישור להצטרף בחזרה לשיעור.

אז כשהיא חזרה היא הצדיעה עוד לפני שהיא קראה למ"מ וביקשה להצטרף. כשהוא

אמר לה להצטרף הוא הסתכל אליי וראה אותי מחייך (בגללה!) והעיף אותי מהאולם.

למזלי כי אני סה"כ איש טוב וחייל שלא עושה בעיות לא קיבלתי עונש פיזי כל כך רציני

אלא רק 30 סמוך-קום.

ביום שלישי עשינו את המטווח הראשון. עשיתי מקבץ של 4 ס"מ שבשביל אחד שירה

בפעם הראשונה בחייו זה נחשב בסדר גמור. מי שעשה מעל 5ס"מ זה כביכול נכשל,

וצריך לטווח שוב. הכי מצחיק היה שמי מהסגל חנך אותי במטווח והיה צמוד אליי כחונך?

הסמ"ח כמובן. חחחח ורק אותי הוא חנך. הייתי היורה האחרון במטווח והוא בא במיוחד

לחנוך אותי. כל הזמן שהוא ישב מולי ודיבר התאפקתי לא לצחוק ממנו כי הוא דמות מצחיקה...

זה היה יום השטח הראשון שלנו וזה הכניס אותי לדכאון של ממש בסיום היום הזה.

לפני שהתקפלנו מהשטח המ"מ הגיע ושאל איך עבר עלינו היום ודווקא אליי הוא פנה ראשון

מבין כולם אז התלבטתי כמה שניות אם להגיד בכנות את מה אני מרגיש או לדבר כמו חייל

מורעל, אבל החלטתי לומר את האמת ואמרתי לו: "אני לא מתלהב מהשטח ומהמטווחים".

ביום רביעי עשינו מטווח שני למרחק קצת יותר ארוך - 50 מ' כשהפעם המטרה היתה דמות

ראש. כל אחד ירה חמישה כדורים. אני פגעתי 3 כדורים במטרה מתוך החמש שזו התוצאה

הנדרשת לפחות. פחות מיזה, זה נכשל. והפעם הירי היה אישי - כלומר בלי מפקד שצמוד

אליך בירי, וזה הלחיץ דיי את כולם. אבל הפעם זה היה פחות מלחיץ להשתמש בנשק כי

כבר ידעתי איזה רעש הולך להיות ואיך יהיה ההדף שלו בזמן הירי.

בסוף היום הזה היה המסע הראשון שלנו. אורכו - 3 ק"מ. מן הסתם כמו שאני לא מתלהב

משטח, אני לא מתלהב גם ממסעות שכאלה, אבל המסע היה מה זה כיפי והצורה שדחפנו

אחד את השני והמפקדים עודדו אותנו, ואיך כולנו נפלנו בחולות בחושך עם הנשקים זה היה

כיף (יחסית כמובן, יש דברים הרבה יותר כיפיים בחיים ממסעות). המסע הגביר אצלי את המוטיבציה

בצורה מאוד רצינית אבל אז הגיע הרגע שגרם לי לשנוא את השבוע הזה.

כשחזרנו מהמסע ואחרי שקיבלנו מהמפקד את התג של היחידה בפעם הראשונה בעקבות המסע,

התכנסנו להשתחרר לשעת ט"ש ולשינה. המפקד הגדיר זמנים ואמר לנו לילה טוב. ואז רגע לפני

שהתפזרנו למקלחות ולאוהלים, הוא אמר לנו להסתובב לסמ"ח והוא אמר לנו: "בוקר טוב מחלקה 2!"

- "בוקר טוב הסמ"ח!" ובזה הרגע בשעה 20:00 התחלנו יום חדש (בערך) ונשארנו ערים עד 4 וחצי לפנות

בוקר בגלל מה שנקרא מבחן ברק בעיניים. שבו מרבית הלילה נשארים ערים ומתעסקים בלשפצר את הציוד

האישי ובסיום יש מסדר כל אחד ליד המיטה שלו שכל הסגל הפיקודי עד המ"פ עוברים ובודקים הכול.

זה היה לילה ארוך, קר ומתיש אבל כשהוא נגמר לא הרגשתי כזה נורא כמו שהרגשתי בשעתיים הראשונות

של המבחן כשכול כך רציתי להתקלח ולישון כבר.

ביום חמישי נפרדנו מהנשק בגלל היציאה הביתה היום ולא עשינו משהו מיוחד.

לפני הארוחת ערב שוב חייכתי במסדר ליד החדר אוכל והסמ"ח הוריד אותי ל-20 ידיים.

לא רק שזה היה השבוע הראשון שבו ספגתי 2 עונשים על דברים כאלה אלא זה היה שבוע שגם ברובו

נפצעתי לא מעט. נחתכתי במטבח מאיזה מחבת, נפלה לי בלטה של מדרכה על הרגל (לרגלי שלום),

נכנסתי במוט ברזל בחושך בשטח שכמעט פגע לי במקום רגיש בגוף ושוב נחתכתי ביד מהמחסנית.

חזרתי הביתה מלא בפלסטרים :|

וכך נמחק עוד שבוע של טירונות שהשבוע הבא הולך להיות קשה יותר, עמוס יותר וגם אני סוגר שבת

בבסיס בפעם הראשונה.

שיהיה אחלה סופ"ש לכולם.