היום, יום הולדתו של החייל החטוף, גלעד שליט. זהו יום ההולדת השני שמציין גלעד
בשבי החמאס. מעל 400 ימים חלפו וההורים של גלעד עדיין מחכים לו בבית, במצפה הילה.
בואו לא נשכח. זו לא עוד כותרת משנית בעמודי העיתון, עוד כתבה רגשנית במהדורות
החדשות. זו עובדה, זו המציאות ואסור אסור שהנושא הזה יהפוך לנדוש, שגרתי
וכזה שהאדישות מקבלת את פניו. חייבים להחזיר את גלעד הביתה במהרה ואסור
להפסיק בלחץ על הממשלה ועל העומד בראשה, אהוד אולמרט, האחראי באופן אישי
לשלומו ולשובו הביתה של גלעד אל משפחתו.
היום נפגשתי עם סהר שלדעתי, שנה לא ראיתי אותו.
נפגשנו בנאפיס. בהתחלה לא זיהיתי אותו (פאדיחה) כי הוא ממש השתנה.
לבשתי חולצה לבנה וכשחיכיתי לו שיגיע, עמדתי ליד הכניסה שם הכי הרגישו
את המזגן ביום שרבי שכזה. וכנראה שחולצה לבנה ועמידה ליד הכניסה
גורמת לאנשים ישר לחשוב שאני המאבטח של המסעדה והתחילו להגיד
לי כל באי המקום 'שלום' ופתחו בפניי את התיק שלהם.... O_o
בכל מקרה, עד היום התנגדתי ללכת לנאפיס מהסיבה הפשוטה שכולם
הולכים לשם. אז זה באמת נדוש ללכת למקום שכול העולם ואשתו הולכים לשם.
וממש לא התלהבתי מהמקום. כזה המוני מדי... לא יודע איך להסביר.
אין אווירה - אפילו מוסיקה ברקע אין... זה כמו לאכול בחדר אוכל של מלון.
שיר יפה שאני אוהב לשמוע אותו לאחרונה: Lemon Tree של פולס גארדן.
מחר גמר כוכב נולד 5 : לא להצביע למרינה המשתמטת!!!
רק בועז מעודה או שלומי - אחד מהשניים זה לא משנה.
העיקר לא מרינה!