וואו, היום פשוט לא היה מה לעשות בכלל בבסיס. כאילו וואו.
הרגשתי איך זה גורר מבטים כועסים של אלה שכן היה להם
הרבה עבודה. יש אחד שנראה לי מה זה כואב לו שלי אין
הרבה עבודה, ולו יש. אבל לשנינו תפקידים שונים - וכנראה
שהוא לא מבין את זה. בטח גם כואב לו שאני עושה יומיות,
אני מרגיש איך זה מציק לו.
טעות אחת ענקית עשיתי היום, או בעצם במשך יומיים האחרונים:
דיווחתי על חייל כנפקד והוא בכלל לא היה. הייתי צריך לדווח
על חייל אחר שנמצא בדיוק לידו ברשימת נוכחות.
איך זה התגלה? כנראה בצורה הכי מפדחת שיש - שלחתי
איש קבע שיעשה ל"נפקד" ביקור בית ושם הוא גילה שהחייל
כנראה בבסיס. ש ג ע ו ן.
התעוררתי לפני חמש דקות. הבית ריק. איפה כולם?!
לאן כולם נעלמו?
נכון שאתמול החליט היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה
פלילית נגד רה"מ, אבל בינתיים אני לא אומר על זה כלום:
כי אני לא החלטתי אם אולמרט צריך להתפטר בגלל זה, או
שנחכה לראות אם זה מוביל לכתב אישום. אז בינתיים אני שותק.
בסוכות קבעתי להיפגש עם א' שהיה איתי בטירונות, בת"א.
אנחנו עד היום שומרים על קשר וכול יום מדברים במייל בצבא.
כל פעם אני נזכר מחדש בקטעים הכי מוזרים שהוא עשה בטירונות
ובקורס ששנינו התחלנו אחרי הטירונות, ובסוף שנינו היינו הראשונים
לעזוב אותו.
אני צריך לחשוב מה עוד אפשר לעשות בחופש הזה של סוכות.
לא בא לי להעביר את הימים בשינה.
חופש נעים ישראל.