מה שנעשה לי היום, לא קרה לי בחיים.
התבקשתי לקרוא לכמה חיילים לצאת לאיזשהי ועדה שהתחילה לגביהם.
נכנסתי לכיתה אחרי שדפקתי בדלת, בזמן שבפנים העביר הרצאה
הנגד הכי בכיר שלנו. מיד שנכנסתי הוא גילגל עיניים בסגנון "איך הוא מעז להפריע לי עכשיו"
וניגשתי להגיד לו שאני צריך את החיילים לועדה. הוא לא הסכים לשחרר ואמר לי
שיגיע התור של כל אחד, נשלח אחד אחד. סבבה מבחינתי.
יצאתי חזרתי למשרד והודיעו לי שזה בלתי אפשרי כי יש גורם בכיר בועדה
שצריך את החיילים זמינים מחוץ לועדה. טוב. כתבתי על פתק את העובדה
שחות"ם מנהל את הועדה והוא חייב את החיילים, דפקתי בדלת הכיתה נכנסתי
זכיתי לגלגול העיניים המתנשא והעברתי את הפתק.
הנגד הבין את הכתוב בפתק. אבל הוא מצא איך להשפיל אותי ולנקום בי על
זה שנכנסתי לכבודו, באמצע ההרצאה. בקול רם מתנשא כזה הוא הצביע על הפתק
ואמר לי "מי זה?" שאלתי אותו "מה" והוא אמר מול כולם "חות"ם כותבים עם ת'..."
כי אני בטעות כתבתי עם ט' (כי לא ממש ידעתי מה זה בכלל הראשי תיבות האלה)
כולם התפוצצו מצחוק. מולם לא התייחסתי אבל כשיצאתי מהמקום בחזרה למשרד,
לא האמנתי שמישהו מסוגל בכזה גועל להתנהג ככה. רשמתי לעצמי. לא אשכח ולא אסלח.
"לא תלבין פני חברך ברבים".