החטטנות הישראלית הגסה, הבוטה, השפלה והייתי אומר אפילו עד כדי אדיוטית הוציאה את פרצופה אל אויר
העולם בימים האחרונים, עת פירסם עיתון "מעריב" על שכתב המועמד לנשיאות ארה"ב ,
ברק אובמה , בפתק שטמן בין אבני הכותל המערבי.
כמה נמוך אפשר עוד לרדת?
האולימפיאדה הולכת וקרבה. עצם קיומה בסין יגרום בימים הקרובים לגל מחאות של מתחסדים אשר יקראו
לבטל את האולימפיאדה או להחרים אותה באופן כללי או פרטני לגבי מדינת ישראל.
ניתן לראות דוגמא להתחסדות שכזו כאן: http://www.blacklabor.org/?p=3284
כפי שכתבתי בתגובה שלי לעניין שם – מדובר בקולות לא מציאותיים ואפילו דיי אטומים שנובעים
מחוסר הבנה לגבי ההשקעה של הספורטאים שלנו לקראת האולימפיאדה ועצם העובדה שחלקם השקיעו את
השנים האחרונות רק בשביל להגיע למעמד האולימפי כתחרות בודדה.
מחאות אחרות כמו הפגנה, או חרם צרכני על מוצרים תוצרת סין יהיו קצת יותר הגונים לאלו שנושאי
זכויות האדם בסין קרובים לליבם. תעזבו את הגב של הספורטאים הישראליים באולימפיאדה והפסיקו לטפס
עליו עם אינטרסים וקוריוזים פוליטיים.
ולסיום, שיעור לחיים.
זוכרים איך תמיד בבית הספר המורות היו אומרות לכם איך בעוד 20-30 שנה ... או אפילו כשתהיו בצבא,
הן עדיין יזכרו אתכם? אז זהו, שלא. הן לא..
במכון כושר פתאום שמתי לב שאני רואה יותר מדי מורות מהעבר שלי עד אפילו המחנכת שלי בבית הספר היסודי.
כנראה מחלקים את המנוי בהנחה למורות או משהו כזה, אחרת אין עוד הסבר מה כולן
עושות שם. בכל מקרה, כשראיתי את כולן זיהיתי אחת אחת אבל לא רציתי ללכת להגיד שלום כי
הייתה לי הרגשה שבטח לא יזכרו אותי. אבא תמיד אומר "תמיד שאתה רואה מישהו שאתה מכיר
תגיד לו שלום, גם אם הוא לא רואה אותך". אחח, איזה חינוך ...
וכך קרה שבפעם הבאה שהגעתי למכון ראיתי שוב מורה שלימדה אותי בתיכון.
בדיוק התקרבתי אליה (לא בכוונה, פשוט הלכתי לכיוון שלה כי הייתי צריך) ונוצר קשר עין והקול עם המבטא
הכבד של אבא הדהד בראשי "תגיד שלום, תגיד שלום" ו...אמרתי.
ולאיזו תגובה זכיתי? - “אה, גם אתה בטח היית תלמיד שלי?”
מה זה?! באותו רגע קיוויתי שמאיזור המשקולות תעוף לראשה משקולת 5KG...
היא אמרה שאני נראה לה באמת מוכר אבל היא לא ממש זוכרת ...
וכך למדתי על בשרי שלא תמיד מה שאבא שלך מנסה לחנך אותך – תמיד כדאי ונכון.
אז המוסר השכל של כל הסיפור: אל תאמינו למורות – הן לא יזכרו אתכם.
שבוע טוב,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
