לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 36

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בקהל של קונאן!


הייתי בקהל בתכנית של הטונייט שואו לפני שנתיים, כשקונאן השתלט על המשבצת היוקרתית ב-NBC,

והיום אנשים, הייתי בתכנית שלו המשודרת ב-TBS, אחד מערוצי הכבלים בטלויזיה האמריקנית.

האמת, שהאירוח באולפני האחים וורנר בברבנק, לוס אנג'לס, הרבה יותר נעים וידידותי בהשוואה

לאירוח והיחס שנותנים בהקלטות באולפני NBC.

 

מזג האוויר היום בלוס אנג'לס היה שרבי. 36 מעלות - מה שגרם לאנשי ההפקה לשלוח אוטובוסים

שיובילו אותנו מנקודת הצ'ק-אין של הקהל, אל האולפן. חס וחלילה שמישהו יילך ברגל בחום כזה.

הוכנסנו לאולפן כשעה בערך לפני תחילת הצילומים. גם הפעם, כמו בפעם הקודמת, תפסנו אחלה

מקום. אם האולפן של הטונייט שואו היה קטן... אז האולפן הפעם של התכנית החדשה בהפקת הTBS

עוד יותר קטן. שזה דבר חיובי דרך אגב, כי זה אומר שקונאן הרבה יותר קרוב.

 

הפעם למדנו מהטעויות שעשינו בפעם הקודמת, והתקשרנו בבוקר להפקה לוודא שמותר להכניס

שלטים לאולפן, ואכן קיבלנו אישור לכך. אז אני ישבתי עם דגל ישראל שציירנו והדבקנו למקל קטן,

ואחותי לידי ישבה עם שלט "SHALOM CONAN!"

ממש לפני תחילת הצילומים מקבלים תדריכים שונים ומשונים. תדריך על מתי מוחאים כפיים.

תדריך שמעביר כבאי על מה לעשות אם תהיה רעידת אדמה בזמן הצילומים (קליפורניה סובלת מרעידות אדמה רבות).

השורות הראשונות מקבלים אפילו תדריך איך לשבת לאורך כל התכנית, כי בדרך כלל הקהל

היושב בשורה הראשונה יצולם יותר מכול שאר האנשים בקהל, ולכן כדאי שהם יהיו בתנוחות נורמליות

שמשדרות עניין ומצטלמות טוב. נשים למשל, אם הן לובשות חצאית מתבקשות לשבת עם רגליים משולבות.

בנוסף אלו שהתיישבו באולפן עם שלטים כאלה ואחרים קיבלו תדריך "אזהרה" שלא לנופף בשלטים

בזמן שקונאן מדבר כדי לא להסיח את דעתו, אלא לנופף בהם ממש בתחילת התכנית ובשאר התכנית - לא.

מה שהיה מצחיק, זה שאני לא החזקתי שלט אלא החזקתי דגל מאולתר שציירנו של ישראל.

הסדרנים בחרו את מילותיהם בקפידה יתרה כדי שחלילה לא יוסק שיש להם משהו נגד דגל ישראל....

אז הסדרנית פנתה אליי שהדגל הזה זה כמו שלט ולכן היא פונה אליי כמו לאחרים....

אני יכול לומר שנפנפתי בדגל לאורך כל התכנית כמעט, ואף אחד לא העז להעיר לי על כך.

כן, אף אחד לא רוצה תקרית דיפלומטית בגלל זה :)

 

קומיקאי הבית חימם את הקהל, והאמת שהיה מאוד מבדר. ואז אנדי ריכטר נכנס והציג את הלהקה

של התכנית - ממש לא קלישאה חברים, זו בהחלט הלהקה הכי טובה בטלוויזיה בכל העולם.

וואו, איזה מוזיקה הם מנגנים החבר'ה האלה.

לה-במבה נתן כניסה חייתית לאולפן והחל לשיר איזשהו שיר קצבי, כשהלהקה מלווה אותו בהתלהבות.

ואז.. הוא חלף מולי ואני נפנפנתי בדגל ישראל הקטן שלי, והוא עשה לי אגודלים חיוביים (THUMBS UP)...

יאיי תשומת לב ראשונה שמשכתי באולפן.

מארק פנדר החצוצרן המשעשע גם כן נתן הופעה מרשימה עם החצוצרה ועם שירה והכניס את הקהל

באולפן לאווירה. ואז הספירה לאחור החלה... עוד 5.....4.....3....2....1.....

והלהקה החלה לנגן את מנגינת הפתיחה של התכנית כשאנדי ריכטר מקריין את רשימת האורחים

בתכנית - פעלולן סטיבן הו, מייקל סי הול - כן , כן ..... דקסטר!!! ועוד קומיקאי בשם גרי גולמן.

 

הוילון הגדול במרכז האולפן נפתח וthere he was - קונאן או'בריין!!!

נפנפנו בדגל, החזקנו את השלט בכל פעם שרק אפשר היה כדי למשוך תשומת לב.

קונאן לא נראה במיטבו האמת, ובהפסקות הירבה לדבר עם צמד המפיקים שלו ובאחת הפעמים

אפילו קרע את אחד הבריסטולים שהייתה רשומה עליו בדיחה שהיה צריך לוותר, אך החליט לוותר עליה.

הפעלולן היה משעשע עם קונאן. ודקסטר היה ממש מצחיק עם הסיפורים ההזויים שהוא נתקל בהם

כשמעריצים מבקשים ממנו להצטלם איתם כשהוא חונק אותם וכל מיני בקשות הזויות.

גם הקומיקאי היה משעשע קלות.

 

בסיומה של שעה של צילומים קונאן נפרד מהצופים במסך והלהקה ניגנה את מוזיקת הסיום.

בערך חצי דקה לאחר שהלהקה מנגנת, קונאן לוקח מיקרופון מהמפיק ושר לקהל באולפן

מילים משעשעות על כך שהשיר שהוא שר עכשיו, זה השיר שאף אחד לא רואה בטלויזיה

והודה לקהל שהגיע. את סיום השיר קונאן עשה ממש מטר לידי... הכי קרוב שראיתי את הבנאדם

אי פעם!!! זה היה מרגש.

 

בערב כתב לי מארק פנדר בקיר שלי בפייסבוק שהוא זיהה אותי עם הדגל והודה לי שהגענו.

 

הייתה חוויה כיפית להיות בתכנית ובכלל, התכנית הייתה ממש מצחיקה וטובה.

בימים אלו אני מסיים את ביקורי בלוס אנג'לס. ביקור שנמשך כשלושה שבועות.

 

הנה תמונה שהצלחנו לצלם ביציאה מהאולפן בסיום התכנית - כאמור, אסור לצלם באולפן או בשטח

של חברת האחים וורנר בשום פנים ואופן.... אבל זה לא יעצור אותנו הישראליים מלצלם חחח :)



נכתב על ידי ה. לייבו , 13/10/2011 09:20   בקטגוריות מחיי היומיום, טלוויזיה ותקשורת, קונאן, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחופש - זמן טוב לעדכן.


בתחילת השבוע יצאנו לטיול ברמת הגולן.

אחרי בילוי קצר בחמת-גדר (לא אוהב את המקום הזה) נסענו

למושב חיספין - כדי לראות את המכללה החדשה של חיל האוויר

שעתידה להיפתח שם בעוד חודשיים - הרבה זמן, ובלי קשר

לשייכות לחיל האוויר, לא ראיתי מקום כל כך יפה.

איזה נוף! איזו פסטוראליות. לא להאמין שזה כאן אצלנו בארצנו

הקטנה. נראה כמו אירופה.  לא מגזים.

כל פעם שאני מבקר ברמת הגולן ורואה את המראות היפים מתחזקת

בי התחושה שאסור לנו לוותר על המקום הזה, בעד שום שלום שבעולם.

תמיד הבעתי את התנגדותי לשלום עם סוריה המותנה בהחזרת הגולן.

אני אשמע לרגע כמו כצל'ה אבל באמת שהלוואי שככול שיחלפו השנים,

ייפרסו עוד ועוד מתיישבים על חלק מהשממה שברמת הגולן ויחזקו

את הצפון. כה יחי!

 

יצאתי לחופש לכמה ימים. נשמע כיף , אבל תאמינו לי בצבא אין כזה דבר חופש.

מזל שהפלאפון שלי על שקט בבוקר, אחרת הייתי מתעורר מהטלפונים כבר בשש בבוקר.

איףףף, כל היום טלפונים. למה לא יכולים להסתדר בלעדיי?

למרות זאת, אני דיי נהנה מהאתנחתא הזו. קצת שקט, קצת התרעננות.

אפילו גדל לי זקן כזה, ממש כיף לא להתגלח כל בוקר... איזה דברים קטנים שעושים

כיף על הלב.

ביליתי בקאנטרי - פשוט חיפשתי מקום שקט לשבת בו, בשמש לתפוס קצת צבע

ובמקביל גם לסיים את החוברות שקיבלתי לקראת הפסיכומטרי. לא נשאר לי עוד הרבה.

עוד יום יומיים ואני מסיים עם החוברות האלה.

עוד שבועיים אני מתחיל את הקורס. דבר נוראי הפסיכומטרי הזה. אני מתנגד למפעל

הזה נחרצות. לא חושב שזה דבר הוגן ומשקף ובכלל ... בזבוז כסף לדעתי.

אבל אין ברירה , מה אני אגיד לכם.

 

ראיתי היום סרט של ג'ון קיוזאק ששודר בטלוויזיה. מותחן אימה כזה.

יש לו קטע עם סרטים שקשורים למוטלים מוזנחים ורציחות במלונות.

 

בטוויטר לא יוצא לי הרבה להיות, גם לא כל כך הבנתי מה מלהיב בו.

אבל יש דבר אחד מצוין בו שכדאי לעקוב אחריו יום-יום וזה הטוויטר של

קונאן או'בריין. הבחור מובטל בימים אלו ומידי יום מעדכן את הטוויטר שלו

בהודעות משעשעות על מצבו. שווה מעקב! ! !

http://twitter.com/conanobrien

 

נכתב על ידי ה. לייבו , 10/3/2010 20:36   בקטגוריות מחיי היומיום, טלוויזיה ותקשורת, קונאן, סביבה, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נפרדים מקונאן או'בריין


20:45 הערב, בפעם הראשונה שגם ההורים מתיישבים מול הטלוויזיה בסלון

במטרה לצפות בתכנית של קונאן או'בריין, שאין לי דרך לתאר כמה אני מעריץ אותו.

לכל אחד יש את האישיות שהוא מעריץ הכי הכי... אצלי זה קונאן.

התרגשתי מאוד לקראת התכנית האחרונה שלו, שסוף סוף שודרה בארץ, כאמור היום.

המאבק המתוקשר בשבועות האחרונים בין קונאן לרשת NBC היה מותח מאוד,

אבל בסופו ההחלטה שקיבל קונאן להיפרד מ"הטונייט שואו" כדי לא להיות משודר

בשעה יותר מאוחרת ופחות אטרקטיבית - היא ההחלטה הנכונה.

הרבה כעס ושנאה יש בי נגד ג'יי לנו. אף פעם לא חיבבתי אותו, היום אין לי דרך

לתאר כמה אני לא סובל אותו. בן אדם צריך לדעת לפרוש בשיא. עכשיו ג'יי לנו

יפרוש כשהוא יבין שהצופים בבית מיצו אותו. אין עונש יותר טוב מזה.

קונאן נפרד מהמסך לשבעה חודשים עד חודש ספטמבר. הרבה מתח וסקרנות יהיו

בתקופה הזו עד שיתבהר לאיזה רשת הוא עובר, איך תהיה ועם מי התכנית החדשה.

התכנית האחרונה היתה מרגשת. אני לא יכול להגיד שהיא היתה כזו מצחיקה כמו

שתי התכניות הלפני אחרונות שפשוט היו גאוניות מבחינת הומור וקומדיה.

אבל התכנית האחרונה ללא ספק היתה סוף עידן היסטורי בטלוויזיה.

קונאן שהיה 16 שנים עם הלייט נייט ועוד שבעה חודשים עם הטונייט שואו, עשה כברת

דרך על מסך הטלוויזיה עד שהגיע לנקודה בה הוא נמצא היום כמלך הלייט נייט

בטלוויזיה האמריקאית, ואתם יודעים מה.... הייתי אומר בטלוויזיה בכלל. אין אף אחד

שמסוגל להגיע לרמה שלו. ולא משנה כמה ינסו לחקות אותו. הוא יחיד ומיוחד,

מצחיק ושנון, עם הומור כה מיוחד ומבדר.

כאב לי מאוד לראות את קונאן נפרד מתכנית הדגל הזו. רק לפני שבעה חודשים

התלהבנו שהוא כבש את ה"טונייט שואו" כרגע השיא בקריירה שלו. אך המסע

המופלא הזה היה קצר מידי.

לשמחתי, ואני אומר את זה עם יד על הלב - הצלחתי להגשים חלום לפני חודשיים

והייתי בקהל של התכנית של קונאן. חוויה מדהימה שלא אשכח לעולם.

כשהייתי שם כאמור, כפי שפורסם בבלוג, לא הצלחתי להשיג את קונאן לצילום קטן

למזכרת. האבטחה באולפן היתה מטורפת והדוקה בצורה קצת מוגזמת.

לבסוף הצלחתי ליצור קשר עם חבר בצוות של התכנית שהבטיח לי להשיג עבורי

חתימה אישית מקונאן. לפני שבועיים, כשאמא שלי חזרה מביקור בארה"ב היא הביאה

איתה את מה ששלחו לי כמה ימים אחרי שעזבתי את ארה"ב וחזרתי לארץ -

קונאן שלח לי תמונה עם הקדשה אישית וחתימה. מזכרת לכל החיים (או לפחות עד הפעם הבאה שאגיע לתכנית שלו).



הסתיים עידן נפלא בטלוויזיה, ובספטמבר בתקווה גדולה שנצא לעידן חדש ונפלא עוד יותר!

 

קונאן המלך!!!

נכתב על ידי ה. לייבו , 26/1/2010 21:35   בקטגוריות מחיי היומיום, טלוויזיה ותקשורת, קונאן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
22,432
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)