הייתי בקהל בתכנית של הטונייט שואו לפני שנתיים, כשקונאן השתלט על המשבצת היוקרתית ב-NBC,
והיום אנשים, הייתי בתכנית שלו המשודרת ב-TBS, אחד מערוצי הכבלים בטלויזיה האמריקנית.
האמת, שהאירוח באולפני האחים וורנר בברבנק, לוס אנג'לס, הרבה יותר נעים וידידותי בהשוואה
לאירוח והיחס שנותנים בהקלטות באולפני NBC.
מזג האוויר היום בלוס אנג'לס היה שרבי. 36 מעלות - מה שגרם לאנשי ההפקה לשלוח אוטובוסים
שיובילו אותנו מנקודת הצ'ק-אין של הקהל, אל האולפן. חס וחלילה שמישהו יילך ברגל בחום כזה.
הוכנסנו לאולפן כשעה בערך לפני תחילת הצילומים. גם הפעם, כמו בפעם הקודמת, תפסנו אחלה
מקום. אם האולפן של הטונייט שואו היה קטן... אז האולפן הפעם של התכנית החדשה בהפקת הTBS
עוד יותר קטן. שזה דבר חיובי דרך אגב, כי זה אומר שקונאן הרבה יותר קרוב.
הפעם למדנו מהטעויות שעשינו בפעם הקודמת, והתקשרנו בבוקר להפקה לוודא שמותר להכניס
שלטים לאולפן, ואכן קיבלנו אישור לכך. אז אני ישבתי עם דגל ישראל שציירנו והדבקנו למקל קטן,
ואחותי לידי ישבה עם שלט "SHALOM CONAN!"
ממש לפני תחילת הצילומים מקבלים תדריכים שונים ומשונים. תדריך על מתי מוחאים כפיים.
תדריך שמעביר כבאי על מה לעשות אם תהיה רעידת אדמה בזמן הצילומים (קליפורניה סובלת מרעידות אדמה רבות).
השורות הראשונות מקבלים אפילו תדריך איך לשבת לאורך כל התכנית, כי בדרך כלל הקהל
היושב בשורה הראשונה יצולם יותר מכול שאר האנשים בקהל, ולכן כדאי שהם יהיו בתנוחות נורמליות
שמשדרות עניין ומצטלמות טוב. נשים למשל, אם הן לובשות חצאית מתבקשות לשבת עם רגליים משולבות.
בנוסף אלו שהתיישבו באולפן עם שלטים כאלה ואחרים קיבלו תדריך "אזהרה" שלא לנופף בשלטים
בזמן שקונאן מדבר כדי לא להסיח את דעתו, אלא לנופף בהם ממש בתחילת התכנית ובשאר התכנית - לא.
מה שהיה מצחיק, זה שאני לא החזקתי שלט אלא החזקתי דגל מאולתר שציירנו של ישראל.
הסדרנים בחרו את מילותיהם בקפידה יתרה כדי שחלילה לא יוסק שיש להם משהו נגד דגל ישראל....
אז הסדרנית פנתה אליי שהדגל הזה זה כמו שלט ולכן היא פונה אליי כמו לאחרים....
אני יכול לומר שנפנפתי בדגל לאורך כל התכנית כמעט, ואף אחד לא העז להעיר לי על כך.
כן, אף אחד לא רוצה תקרית דיפלומטית בגלל זה :)
קומיקאי הבית חימם את הקהל, והאמת שהיה מאוד מבדר. ואז אנדי ריכטר נכנס והציג את הלהקה
של התכנית - ממש לא קלישאה חברים, זו בהחלט הלהקה הכי טובה בטלוויזיה בכל העולם.
וואו, איזה מוזיקה הם מנגנים החבר'ה האלה.
לה-במבה נתן כניסה חייתית לאולפן והחל לשיר איזשהו שיר קצבי, כשהלהקה מלווה אותו בהתלהבות.
ואז.. הוא חלף מולי ואני נפנפנתי בדגל ישראל הקטן שלי, והוא עשה לי אגודלים חיוביים (THUMBS UP)...
יאיי תשומת לב ראשונה שמשכתי באולפן.
מארק פנדר החצוצרן המשעשע גם כן נתן הופעה מרשימה עם החצוצרה ועם שירה והכניס את הקהל
באולפן לאווירה. ואז הספירה לאחור החלה... עוד 5.....4.....3....2....1.....
והלהקה החלה לנגן את מנגינת הפתיחה של התכנית כשאנדי ריכטר מקריין את רשימת האורחים
בתכנית - פעלולן סטיבן הו, מייקל סי הול - כן , כן ..... דקסטר!!! ועוד קומיקאי בשם גרי גולמן.
הוילון הגדול במרכז האולפן נפתח וthere he was - קונאן או'בריין!!!
נפנפנו בדגל, החזקנו את השלט בכל פעם שרק אפשר היה כדי למשוך תשומת לב.
קונאן לא נראה במיטבו האמת, ובהפסקות הירבה לדבר עם צמד המפיקים שלו ובאחת הפעמים
אפילו קרע את אחד הבריסטולים שהייתה רשומה עליו בדיחה שהיה צריך לוותר, אך החליט לוותר עליה.
הפעלולן היה משעשע עם קונאן. ודקסטר היה ממש מצחיק עם הסיפורים ההזויים שהוא נתקל בהם
כשמעריצים מבקשים ממנו להצטלם איתם כשהוא חונק אותם וכל מיני בקשות הזויות.
גם הקומיקאי היה משעשע קלות.
בסיומה של שעה של צילומים קונאן נפרד מהצופים במסך והלהקה ניגנה את מוזיקת הסיום.
בערך חצי דקה לאחר שהלהקה מנגנת, קונאן לוקח מיקרופון מהמפיק ושר לקהל באולפן
מילים משעשעות על כך שהשיר שהוא שר עכשיו, זה השיר שאף אחד לא רואה בטלויזיה
והודה לקהל שהגיע. את סיום השיר קונאן עשה ממש מטר לידי... הכי קרוב שראיתי את הבנאדם
אי פעם!!! זה היה מרגש.
בערב כתב לי מארק פנדר בקיר שלי בפייסבוק שהוא זיהה אותי עם הדגל והודה לי שהגענו.
הייתה חוויה כיפית להיות בתכנית ובכלל, התכנית הייתה ממש מצחיקה וטובה.
בימים אלו אני מסיים את ביקורי בלוס אנג'לס. ביקור שנמשך כשלושה שבועות.
הנה תמונה שהצלחנו לצלם ביציאה מהאולפן בסיום התכנית - כאמור, אסור לצלם באולפן או בשטח
של חברת האחים וורנר בשום פנים ואופן.... אבל זה לא יעצור אותנו הישראליים מלצלם חחח :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
