1. אני לא חושב שיותר הזוי מזה יכול להיות: אמצע בסיס צבאי. אני נוסע על הכביש
הראשי של הבסיס על האופניים כשלפתע, כלב קטן ומעצבן מתחיל לרדוף אחריי.
עכשיו אני כמובן מגביר כמה שאני יכול את המהירות כדי שהטמבל-על-ארבע
לא ייתפס לי בגלגל האחורי. זה בטח נראה מצחיק מהצד...
2. שמו של הרוצח המתועב, בן העוולה הזה, יגאל עמיר הולך להופיע הרבה בכותרות בשבועיים
הקרובים, זאת מכיוון שלחלאה הזו עומד להיוולד תינוק. וכן, אנחנו מדינה מטומטמת
שאיפשרנו לרוצח השפל הזה להביא יצור לעולם. ואוי לנו, כמדינה דמוקרטית מתוקנת,
מתקדמת ושומרת-חוק, אם יקום שופט בישראל שייאשר לרוצח ראש הממשלה, חופשה
כזו או אחרת, מכותלי הכלא.
3. עסקה היום מפתיעה בין ישראל לחיזבאללה. אני מסכים שזה בהחלט פותח פתח
פסיכולוגי אופטימי לתקווה שהעיסקה להחזרתם של אודי גולדווסר ואלדד רגב, קרבה.
4. עיריית קרית מוצקין (שאין לי כל קשר אליה) העניקה את התואר "יקיר העיר" למר פסח אהרון,ולחמישה תושבים
נוספים על המעורבות שלהם בקהילה. או משהו כזה. כל פעם שאני פותח מקומון או עיתון כלשהו,
כל שבוע, לא משנה מה - מופיע מכתב למערכת של פסח אהרון ותמיד תהיתי מי זה
הבנאדם הזה. ולמה תהיתי זאת? כי המכתבים שלו למערכת מ ע צ ב נ י ם לאללה!
בחייאת רבאק, יש לו על כול פיפס קטן - 500 מילה לכתוב. ותמיד, אבל תמיד הוא חושב
שהוא צודק. אולי עכשיו , אחרי שקיבל תעודה כלשהו, יניח לנו בשקט חחח
זהו פסח אהרון. פסח - די לכתוב למערכת! מיצית...
5. אמא התעוררה היום כנראה במצב רוח של "היום אני מצילה את העיר".
שזה טוב ויפה, אילולא זה היה קורה בחמש ועשרים בבוקר. היא ירדה למטה
לטייל עם הכלבה, ואוי ואבוי - יש תיק מאוד מאוד חשוד ליד הבניין. כל שבוע אפשר לראות
איזה תיק נטוש פה באיזור, אבל לא. היום זה כנראה משהו חבלני.
אז היא חזרה הביתה והתייעצה עם אבא "יש תיק גדול בחוץ. מה אתה אומר, להתקשר למשטרה?",
שאלה. עוד לפני שהוא הספיק להגיד משהו היא כבר היתה באמצע שיחת
הכרות עם המוקדנית של המשטרה. עד כאן הכול טוב ויפה. אלא שבשש בבוקר אחרי שהעירו אותי,
הם הלכו לשלהם והשאירו אותי לבד. פתאום מצלצל הטלפון וזה מאוד נחמד להתעורר ולשמוע
על הבוקר "מדברת נטע מהמשטרה". O_o מה לי ולה? מה, לא התעוררתי בזמן? משטרה?!
ואיך נגמרה הפרשה המטורפת? כשאמא הלכה לאימון הבוקר שלה, היא ראתה את הניידת
כבר מפטרלת באיזור והחליטה כחלק מהכושר שלה שהיא צריכה לרוץ לניידת הנוסעת,
לעצור אותה ולהגיד לשוטר המנומנם בשעת בוקר מוקדמת "אני זאתי שהתקשרה אליכם..."
כדי שחלילה מישהי לא תגנוב לה את הקרדיט בהצלת העיר ממטען חבלה שלא היה.
בסיומו של הסיפור, התיק כבר ממזמן נעלם. השוטרים כנראה עד עכשיו מחפשים איפה הוא.
ואמא? היא בטוח נהנתה מכול האקשן הזה על הבוקר. גיבורה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
