אז הצום נכנס לתוקפו לא שזה הורגש אצלי בבית למרות שיש
כאן אממ...מישהו שצם. כנראה שככול שהשנים חולפות ומזדקנים,
פחות ופחות עושים עניין מהצום. בעבר, כשהיה נכנס הצום אבא שלי
כאחד שצם היה מנסה לגרור את כולם לאווירת השבתון ומכבה את
הטלויזיה (לא שיש מכניסת הצום משהו לראות בה) ואומר להחליש
את המוזיקה ובקיצור - מנסה לשתי דקות לתת הרגשה בתוך הבית
של "זהו, יום כיפור נכנס כולם לעצור את הנשימה".
אבל השנה אפילו זה כבר לא היה. לא רק זה, כשיצאתי מהחדר כמה
דקות אחרי 17:00 אני רואה שהטלויזיה עוד דולקת בסלון על יורוספורט
(אבא והאהדה הבלתי מובנת שלו למירוצי אופניים). מוזר.
בשש כבר הודעתי שאנחנו נתחיל לצפות בסרט (יווו תודה אלוהים על
שנתת לנו את ה
DVD ביום הקדוש הזה XD).
אז צפינו בסרט "הטיסה" עם ג'ודי פוסטר אם אני זוכר נכון. והסרט היה
פשוט ממממממממממצויין!!!! איזה מתח!!!!
בשעה 19:30 עברנו לסרט הבא - "מת לדייט", סתם פארודיה על כל
הקומדיות הרומנטיות. ההתחלה מצחיקה אבל השאר יבש כזה ודי ירוד.
אבל זה מהסרטים שהם קרובים להיות מוגדרים "גרועים" אבל עדיין
אפשר לסבול אותם ולשרוד עד הסוף.
בהצגה של 21:40 כבר ראינו סרט שלישי (הזמן עובר לאט לאט ביום כיפור)
הפעם הסרט
suspect zero מותחן עם בן קינגסלי (שחקן מצוין) שהיה
מותח אבל לא הלהיב במיוחד. אני עדיין מתלהב מהסרט "הטיסה".
מחר רואים את צופן דה וינצ'י אבל זה כבר יהיה אחרי הצום כי אבא רוצה
גם לראות
O_o
חודש אוקטובר התחיל היום. לא יודע למה אבל אני לא ממש מחבב את
החודש הזה. הוא חודש לא מוגדר - כל שנה יש בו מזג אוויר שונה.
אה ולסיום אני חייב לכתוב על משהו ממש דבילי שקראתי באחד המקומונים.
בכל עיתון יש מדור מכתבים למערכת שכותבים אזרחים לעיתון (אני הופעתי
שם רק פעם אחת בינתיים) כדי להביע דעה, לקטר ודברים כאלה. לפעמים
המכתבים סבבה לא נוראיים או מטופשים אבל המכתב שקראתי היום
באחד המקומונים היה פשוט מגוחך. אם אבא שלי היה כותב את המכתב הזה
אני הייתי מתבייש. כותב המכתב שבצל יום הכיפורים לא אפרסם כאן את שמו
כדי לא להוסיף לבושה שהוא צריך לחוש אם הוא כותב כאלה מכתבים, רצה לספר
על מעשה הירואי. מעשה גבורה חסר תקדים שראוי לציון לשבח ברמה בינלאומית.
האיש מספר במכתב למערכת כך ואני מצטט:
"ברצוני להודות לפיצה ***** (לייבו לא עושה פרסומת חינם בלי לקבל תמורה!)
בקריון קרית ביאליק על השירות והיחס הנפלא שקיבלו שתי בנותיי הקטנות".
פריז. קודם כל, כבר מהפתיחה של המכתב אפשר ללמוד שלאיש יש המון זמן
פנוי אם הוא ישב לכתוב מכתב תודה לפיצריה.
בואו נמשיך הנה בא המתח: "כאשר קנו 2 פיצות אישיות..." פריז! שימו לב
שהוא גם דאג לציין את סוג המנה. טוב שלא כתב גם מה התוספות שהיו על הפיצה.
ממשיכים - "בסיום הקנייה הגיעו הבנות למרכז האוכל ותוך כדי דחפו אותן והפיצות
נפלו מידיהן ולכלכו את בגדיהן". פריזזזזזזזז - או מייי גאד! אתם קולטים מה קרה?
אתם קולטים את גודל האירוע?! את גודל האסון?! נפלה להן הפיצה! ולא רק זה -
גם זה לכלך את הבגדים שלהן! אוי אוי אוי! וואי רחמים! בואו נישא תפילה ונקווה
שהכתמים ייצאו בכביסה,אה? בחזרה למכתב - "ללא היסוס..." - פריז. שימו לב
איזו תגובה מהירה של אנשי הפיצה! ללא כל היסוס!!!
"ללא היסוס הנהלת המקום נגשו לילדות והחליפו להן את הבגדים והכינו להן 2
פיצות חדשות כמובן על חשבונם. תודה על השירות והיחס החם".
איזה גיבורים אה? איזה סוף מרגש! אותי מעניין לדעת למה למוכר הפיצה יש
בגדי ילדות קטנות מתחת לדלפק כך שללא כל היסוס הוא החליף לילדות הקטנות
את הבגדים
O_o אני חושב שכותב המכתב הזה צריך להתנצל בפני כל תושבי
האיזור על כך שנאלצו לקרוא מכתב כל כך מפגר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
