עוד שנה עברה. וכמה הרבה זכרונות יהיו לכולנו מהשנה הנוכחית. שנת 2007- השנה שתיזכר כהשנה הראשונה אחרי המלחמה השנייה עם לבנון,
השנה שבה אהוד אולמרט ראש הממשלה נחקר במשטרה מס' פעמים, השנה שבה איראן החלה במהלכים כדי ליצור נשק גרעיני, וכמובן השנה שבה נינט טייב גילחה את ראשה (ונראת כמו יוסי אבוקסיס אם יורשה לי להגיד).
באופן אישי, גם עליי עברו הרבה דברים השנה. וכן!, אני יודע שהמשפט נשמע לא טוב מהצד.
אבל עם כל היחודיות שלה, שנת 2007, לא הייתה כ"כ מיוחדת. כחייל זאת בסה"כ הייתה שנה שגרתית- צבא, בית, צבא, בית.
אל תבינו אותי לא נכון. יש המון דברים שאני לא אשכח השנה אבל פשוט הצבא מעכשיו הוא חלק מאוד משמעותי מחיי.
מעטים האנשים שיודעים את רוב הדברים שקרו לי השנה. וזה אחד הדברים שיותר קשה לי איתם.
הרבה מהקשרים שלי עם אנשים התרופפו. קשה לשמור על חברות או כל מה שזה לא יהיה עם בן אדם כשאתה בבסיס.
אז במידה ויש כאלה שנפגעו- שלא רואים אותי, לא שומעים אותי, לא שוכבים איתי- אז זה לא בכוונה תחילה.
ומה אני יכול לאחל לי לשנה החדשה?, הרבה בריאות ואהבה. וזה גם מה שאני רוצה לאחל לכולכם.
את הסילבסטר אני הולך "לבלות" בבסיס- אז תחגגו גם בשבילי ושמרו על קשר.
רובי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
