I Might B The 1

אני מנסה לדחות את הקץ בכתיבה על השבוע החולף, בעיקר בשל הערת הפנים החמוצות שהוספתי לכל הפוסטים הקודמים. מה לעשות, למרות הכל הפנים האלה חוזרות גם הפעם.

זה היה אמור להיות שבוע נהדר, באמת. יום ראשון היה אמור להיות קליל ולהסתיים ב 17:30 כדי שאני אוכל ללכת לפעילות של חוש"ן בערב בנתניה. יום שני היה אמור להיות יום רגיל, אבל שלישי רביעי הייתי אמור לאייש את לשכת התא"ל ביחידה שלי, כי היחידה יצאה לטיול חוץ מכמה אנשים שכוללים גם אותי. ומחר, יום חמישי - יום חופש - התכוונתי ליסוע לירושלים - לבקר במוזיאון ישראל עם רונה.

מתוך כל זה, בהנחה ושום דבר לא ישתבש גם עכשיו - הדבר היחיד שעומד לקרות הוא מוזיאון ישראל וגם אחריו אני צריך לחזור לצבא.

יום ראשון הסתיים לקראת 19, בגלל כל מיני דברים שפתאום היה צריך לעשות, ואז הייתי צריך לטוס הביתה, להחליף בגדים ולטוס לפגישה בחוש"ן, שני חגגתי כבר עד 19:30. הטיול נדחה ביום, וכך מצאתי את עצמי ביום מלא בשלישי וגם יצאתי מהבית כי סיכמתי עם ערן מראש, מה שיצר עייפות יותר גדולה.

היום היה אמור להיות קל, אבל היה משעמם עד כדי ירייה בעצמי. היה פשוט נורא, אני לא מבין איך הפקידות של התא"ל מתמודדות עם זה. זה מטורף. וכאמור מחר לפחות אני נוסע עם רונה, מקווה שזה לא ישתבש.

לילה טוב :|.