מי שכבר הספיק לקרוא כאן מעט, בטח לא פספס את הפוסטים אודות המסיבה בתיאטרון, שהייתה ממש לא מזמן. כמו שכתבתי שם (נדמה לי), רציתי לצאת לתיאטרון גם בחג פורים, מחופש כמיטב יכולתי, לראשונה מזה כמה שנים טובות. התחפשתי למלאך. אבל, כאמור, המסיבה ההיא די הרסה את התוכניות שלי.
החלטתי שאין סיכוי שאני סתם מתחפש, אני צריך למצוא מסיבה. ואז היא הופיעה לנגד עיניי. הפאגיה עם חני נחמיאס ואבי ביטר בהופעות אורח. כל כך הזוי ומצחיק עד שאי אפשר לוותר בכלל. בקלות יתרה מצאתי בליאב, ידידי היקר, שותף טוב, והוא אפילו עשה מאמצים והתחפש ברגע האחרון למלח. אז היינו מלאך ומלח, בדרכנו לאלנבי 34, קולנוע זמיר. האוטו שלי, המחסור בכישורי חניה, ובכל זאת, מצאתי חניה הכי מדוגמת בעולם, ברח' גאולה, התחלה מצוינת לערב שמח :)
אני וליאב החלטנו להתערב. מידידיי שמעתי שבמסיבות הפאגיה לא קשה למצוא שותף להמשך הלילה, וליאב באמת חיפש. הוא אמר שהוא לא ימצא, אני אמרתי שכן. התערבנו על ארוחה ב"זוזוברה". בהמשך, התוצאות [מואהאהאהאה].
הגענו חצי שעה אחרי הפתיחה וגילינו אולם לא יותר מדי גדול עם מוזיקת אלקטרו וווקאל די טובה, אבל לא הבנו למה יש כל כך מעט אנשים. אמרתי שכדאי לעלות לקומת ה- 80's, קומה אחת למעלה. ושם, הפלא ופלא היו ה-מון אנשים! מילאו את הקומה הקטנטנה ורקדו לצלילי מחוזות הרטרו של שנות ה-80 המאוד מאוד מ-אוד עליזות. מה היה שם? מדונה, סנדרה קים, בנים מחופשים לבנות, מלאכים, אנשים בלי תחפושות, אנשים בלי חולצות. היה ממש נחמד :).
אחרי כמה זמן, הגיע הזמן נפשית לרדת חזרה למטה, הרחבה ההיא גם התמלאה לאיטה, והאווירה התחממה. לא היו אוחצ'ות, לא היו דחיפות, והיתה מוזיקה קצת יותר חדשה ועדכנית מלהיטי שנות ה-90 של התיאטרון. רקדנו עם חברים של ליאב, שאחד מהם אפילו שאל אותי באוזן מה יותר טוב, בזמיר או בתיאטרון, התשובה הייתה ברורה.
הטעות שלי באותו ערב, הייתה ללא ספק הכנפיים שלי. הן היו גדולות ולא יציבות מספיק, מה שגרם לכך בשעה 1:30 הן נשברו ע"י עוברי אורח חפים מפשע. בצער רב, הלכתי להפקיד אותן בידיה של שומרת החפצים הנאמנה, וזו, לא גבתה ממני כסף(!) ואמרה שבשביל הכנפיים אני יכול להתעופף לי חזרה למסיבה, ושיפרה לי את מצב הרוח חזרה.
אחרי זה גם גנבתי מליאב את כובע המלח, והפכתי למלח/אך :) ושיחקתי עם זה. נאמר לי ששתי הוריאציות התאימו לי היטב, ומחמאות, כידוע, עושות לי את זה עד מאוד. זה המשיך בכך שגם אני וגם ליאב זכינו בהתערבות, אפשר לומר. אני קיבלתי ארוחה חינם (אקבל, בקרוב) והוא קיבל שותף לילי :) ולחשוב שהוא היה צריך לקום ב 8 בבוקר למחרת ולעבוד... צרות של עשירים :)
מסקנה סופית: יש בחורים יפים בארץ הזו. טוב שהם מורידים חולצה בפורים, טוב לכולם. יש בחורים פחות יפים בארץ, מישהו צריך להזהיר אותם ואותנו לפני שהם מורידים פריטי לבוש בציבור. הפאגיה מנצחת את הפופ רינג בתיאטרון בנוק אאוט, חבל שהם יוצאים לחופשה, ברגע שהם יחזרו, אני חושב שאני אגיע.
it was fun baby, yea.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
