אתם ממש צוחקים עליי.
ביום שממשלה מתחילה לתפקד, ביום שפרץ עושה החלטה רצינית לגבי ירי פגזים, הנושא הוא הפרישה ה 78 של אייל ברקוביץ'? מה כבר נשאר לדוש ולדון באדם שמיצה את עצמו בצורות שהמאיסו לא רק את הציבור עליו, אלא גם את כל משפחתו ואפילו את מיקי (ברקוביץ'). די, נמאס.
הבן אדם עשה קריירה איכותית, באמת. היה כדורגלן מעניין, חלק יגידו וירטואוז, ואני מדגיש חלק, משום שאני לא מבין מספיק בכדורגל כדי להגיד דבר כזה. אבל הוא הצליח לגדף כל כך הרבה אנשים מאז שהוא חזר לארץ. מדובר בגבר שעבר את השיא, לפני מספיק זמן, ולמרות שהוא היה צריך להודות בזה לפני כמה שנים, הוא ממשיך להכריח את כולנו לצפות במופעים המגוחכים עד אימה שלו.
אנחנו כמובן, בתור חברה שכלתנית ומבינת עניין, בולעים כל ממבו ג'מבו צהוב ומציק שהוא מוציא מהפה, ולכן אנחנו צריכים להיות באבל לאומי על עזיבתו של שחקן צמרת.
אז בתגובה אני אומר, נכון. אייל ברקוביץ' היה שחקן צמרת, איכותי ומבריק, נועז ומעניין. עם זאת, הוא לא ייזכר בגלל זה (כמו שרוני רוזנטל זכור לדוגמה) אלא דווקא בגלל הקללות לשופטים וההרחקה ממשחקים, מה לעשות, דברים כאלה קשה לשכוח, והם תמיד יאפילו על גול מוצלח, פשוט כי הם יקבלו יותר כיסוי תקשורתי.