I Might B The 1

נסעתי אתמול בבוקר לתל אביב, סידורים שבועיים. להורים שלי יש יום הולדת בקרוב, רציתי לקנות להם מתנות. אבא שלי אוהב מוזיקת קאנטרי, ובהשפעת CRAZY שראיתי בשבוע שעבר חיפשתי דיסק של פטסי קליין, ואפילו מצאתי. לאמא שלי קניתי ספר של דוסטוייבסקי. נרשמתי לאיזו רשימה מוזרה של צומת ספרים שמזמינה אותך להשקות וכו'. זה יכול להיות מעניין, אני מקווה שיהיה לי גם זמן להגיע, בתקווה לא על מדים.

וכל הדרך, אבל כל הדרך, הייתה מלאה בפנים יפות. אני לא יודע אם הומואים או סטרייטים, זה לא ממש עקרוני. יש לי טעם מאוד מוזר ולא שגרתי, ובכל זאת מצאתי בשעתיים מספיק אופציות רלוונטיות לפחות אצלי בראש, וזה מדאיג. כנסת ישראל אמורה לייצג את העם, נכון? על כל חלקיו ופלגיו?

אז מה עם החתיכים? אין כאלה בכנסת. למה חייבים להיות כאלה ברחובות תל אביב? למה בעידן שבו אני צריך להסתפק בבוזי' הרצוג ואופיר פינס כ"studs" של המליאה אני חייב לראות כל כך הרבה אנשים שמספיקים ללכת לחדר כושר ולהשתמש במוצרי nivea ולוריאל פריז? אני בעד לאסור אותם ולשים אותם באי מבודד, יחד עם מודי זנדברג, הסמן החתיכי של הכנסת היוצאת.

אז נכון, זה נשמע קצת שטחי, אבל זה מה שעלה לי בראש בנסיעה בקו 61 כשבחור עם סנדלי טבע עלה לאוטובוס. אני אוהב סנדלי טבע, הם יכולים להיות מאוד סקסיים, אתם לא חושבים?