זה המקום להודות בכל האמת, הזמן שאסור לשקר בו. אני לא חובב, או מעריץ, אני מכור. מכור ל- 5 שעות השנתיות האלה של שירה מתקתקה וסנכרינית, הנחייה באנגלית עילגת, מעברונים פרסומיים עם נופים מחוברות של רימון ונתור ובעיקר הרבה בוז מכל השאר. כן, אני מכור לאירוויזיון. והערב החלה החגיגה הגדולה, בערך.
לפני שנה יוון זכתה באירוויזיון, היה מגיע לה, פחות או יותר. הייתי מאוד שמח אם שירי הייתה זוכה, או בוא נאמר לפחות, אבל היא לא הייתה כל כך נוראית. שיר מאוד פופי, מאוד "עכשווי" שלראייה גם כיכב מספיק ברדיו בישראל וגם בחו"ל, הופעה מהוקצעת ועם גימיקים מעטים אך מצוינים. יותר מדי סוחף הוא לא היה הניצחון הזה, והיא הצליחה לקבל רק 230 נקודות מתוך 456 נקודות אפשריות, לא מרנין.
אחרי האולימפיאדה, יכולנו לצפות לעבודה טובה גם באירוויזיון. יכולנו. הנחייה צולעת של החלק הגברי בעסק, עם אנגלית נוראית, במה סתמית ולא מרשימה שלא נותנת שום אפקט (מלבד לשיר הבוסני), עבודה גרועה על מעברונים בצורה הבסיסית ביותר ואינטרבל אקט (ההופעה שמציגים בשעת ההצבעה כדי "לבדר" את הקהל) שהצליח להרדים אותי כמעט לחלוטין היו די מה ששבר את הציפיה/הנחה הזו.
נקודת האור היחידה הייתה המנחה, מקצועית ומרשימה, יפה, אך מעט מושכת זמן יתר על המידה. נקודת אור אחת בים שחור מאוד.
לגבי השירים, כאן כבר המצב סביר, פחות או יותר, בעיקר כי כאן לא היו ציפיות. הנחתי כבר לפני התחרות שלגמר יעלו בוסניה, שבדיה, מקדוניה, רוסיה, טורקיה ופינלנד. אחרי ההופעות היתה ברורה גם העלייה של אוקראינה. לתומי האמנתי שגם חביבותיי איסלנד ואסטוניה יתברגו מעלה, ואפילו מונקו עם הרקדן החתיך והמוזיקה המגניבה תעלה. אבל התבדתי עד מאוד וקיבלתי שיר שעלה בגלל הופעה שחוקה אך כנראה מושכת לעין (ארמניה), בלדה שלא ברור בדיוק מה היא עושה בגמר (אירלנד - אולי פשוט לא היו בלדות ראויות [ואכן, הבלדה הנוספת הייתה קפריסאית, והיא הייתה עוד יותר גרועה] ויש קהל שחייב להצביע לבלדה) ועוד שיר נוראי ומתריס שמדבר על זכייה באירוויזיון והתכבד בהופעה מצחיקה ופריקית למדי (ליטא).
כל הפייבוריטיות הכלליות שלא עלו, דוגמת בלגיה למשל הפליאו בהופעות גרועות במיוחד. הצטיינו במיוחד בולגריה שבשיר קצבי העמידו זמרת עם שמלת ערב שלא מותירה מקום לזוז ומלכת דראג עם זקן מאחוריה. אנדורה, שהחליטו על קונספט בית זונות, בו הזמרת הראשית היא מאדאם והמלוות שלה הן העובדות במקום. פולין, שמרוב תלבושות, שפות וזיקוקים גרמו לי לאבד כמעט את הצפון, ולא לחיוב ובילגנו את השיר יתר על המידה. סלובניה, שהזמר שלה לא הבין שמראה מוחמד/שכחתי שספירת העומר הסתיימה פס מן העולם וגם פורטוגל שנדמה לי שהן ניסו לחפש עצמן לדמויות שובבות מספרי ילדים (?!).
האירוויזיון הופך ככל שהזמן נוקב לחגיגה וקרקס בו זמנית. לא בוחרים יותר שיר כך נדמה, אלא חבילה שלמה, של שיר + הופעה + +. אולי נתבדה השנה, אבל זה יקרה רק אם נורבגיה או בוסניה עומדות לזכות בתחרות. גם אופציות אחרות, יכולות לדרדר אותנו חזרה לשפיות, כמו שבדיה (שתחזיר שמאלץ לחיינו) או דנמרק וגרמניה שאולי יחזירו תרבויות נשכחות (טוויסט וקאנטרי בהתאמה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
