זה נשמע יותר דרמטי ממה שזה אמור להישמע, אבל לא נורא. כזה אני. יותר מדי דרמטי, דופק את הצד בשולחן בטעות, מרים ידיים על ארון תמים שעומד ליפול. כזה אני, קצת מוזר.
אתמול עשיתי משהו שאני לא רגיל לעשות, למעשה, אני לא חושב שעשיתי מעולם. לצאת עם שני בחורים ביום אחד. ד' ונ'. למרות שזה לא היה מתוכנן מראש, כך יצא והמטרה הייתה להביא את שתי מערכות היחסים האלה לנקודה כלשהיא בה אני יכול להחליט מה אני רוצה ואיך לממש את זה.
נפגשתי עם ד' ראשון, אספתי אותו וראינו את "ימים קפואים" בסינמטק. הסרט היה נהדר, וכשהסרט נהדר אני חייב להתרכז בו. 90 דקות מרוכזות של מתח ואדרנלין, עלילה מעט הזויה ולא ברורה, צילום נהדר, עם הרבה משמעות, סיפור שגורם לראש לעבוד יותר מהרגיל. פשוט עבודה איכותית. הפריע לי שהוא, למרות שטען כי הוא נהנה מאוד מהסרט, היה עסוק בנסיונות לגעת בי, זה היה די מציק, והוא המשיך למרות שלא שיתפתי פעולה.
אחרי זה הצעתי לו ללכת לאונמי. למרות שהוא טען שהוא אוהב סושי, הוא מעולם לא היה בסושי בר, וגם לא אכל עם מקלות אכילה. כל ההתנהלות שלו הייתה מוזרה, הוא זרק משפטים כמו "אני מצטער שאנחנו במסעדה, ככה אני לא יכול לנשק אותך" ולפני כן ובמהלך הארוחה הוא אמר כל הזמן (הפסקתי לספור בשלב מסוים) כמה הוא התגעגע אליי, וזה הרג אותי איך הוא מסוגל לקשור קשר כ"כ מהר, על בסיס הכרות ראשונה וכמה שיחות טלפון...
בשלב כלשהו, הגעתי למסקנה שזה לא זה, אולי בשלב שהוא ממש לא עשה לי נעים כשראיתי אותו אוכל?! לא עקרוני כרגע, פשוט לא מתאים, לא הטיפוס שמדבר אליי. הלכנו לאוטו שלי, בזמן שבסימוס קליל סגרתי עם נ' פגישה כשעה אח"כ. מדבר לדבר, התחלנו להתנשק באוטו, בכלל לא התכוונתי. ואז, למרבה הבושה, גיליתי שאני נמשך לאובייקט מאוד מסויים בו שמפריע לי להגיד לו שזה לא זה. ואכן, לא אמרתי. וכך נפרדנו, כשאני בעיקר מאוכזב.
מעצמי.
החלטתי שנ' חייב לי קינוח, וגם פעם שלישית גלידה. אחרי שאמרנו להתראות קלטתי שאתמול, בדיוק לפני חודש, נפגשנו לראשונה. מאז נפגשנו רק 3 פעמים, וזה היה בסיס הסוף. למרות שהגלידה (פיסטוק לי, קרם עוגיות לו והוא לא הבין איך אני יכול לאכול בכוס ולא בגביע) הייתה טעימה, והשיחה כתמיד, נעמה, הוא ואני הסכמנו על דבר פשוט - זה לא הזמן, יש משהו רע בתזמון. אולי בפעם אחרת, ביום אחר. נהננו.
הדבר ששימח אותי, היה העובדה שיכולתי להיות פתוח איתו ואמרתי כל מה שהפריע לי. בדר"כ, אני משאיר דברים בבטן, אבל כאן שטחתי הכל, לא בצורה רגשנית, אלא את הדברים החשובים בנקודות. הוא התפלא בחלק מהדברים, הסכים באחרים. אמר שאפילו יאמץ חלק.
מהסיפור הזה, כמה מוזר, יצאתי די מרוצה.
מעצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
