לא כתבתי כאן שבועיים, למעשה מאז צאתו של יום כיפור. נרשמתי לחדר כושר מול הבסיס שלי, והתחלתי להתאמן, שחיתי פעם אחת והייתי 4 פעמים בחדר כושר. יש שם מקלחות נעימות ומפנקות ובינתיים נעים לי ולא מעיק. ביום שלישי שעבר אפילו קמתי ב 5:30 בבוקר ונסעתי להשתתף בחוג טאי-צ'י. היה נחמד, אבל ההשכמה הזו הרסה לי את הצורה.
סוכות היה יחסית קשה. ערב החג היה מעיק במיוחד, שוב עם ארוחה לא טעימה, אנשים שמנסים להכריח אותך לאכול וכו'. בחול המועד הייתי בצבא בצורה מלאה, זה מבאס יותר מאשר שבוע רגיל, מלבד זאת, ליאב ורונה היו בחו"ל, ככה שלא היה לי ממש עם מי לדבר. מלבד ערן.
את ערן למעשה ראיתי הרבה, ביום שני סוף סוף ראיתי את התמונות מאירלנד, ואת החבר המפורסם שלו. בחמישי ושישי היינו במסיבות. ביום חמישי עם עוד כמה אנשים, ופגשתי כמה אנשים. בסה"כ שוב לא נהנתי לחלוטין, למזלי אני הולך להתנזר מעט ממסיבות עכשיו (הרשיון נמסר לבית המשפט שלשום בבוקר לחצי שנה) ואולי זה חיובי. אני אראה יותר סרטים בבית ואשתדל לבלות זמן איכות עם עצמי, ולהיפטר מהעייפות הנוראית שמכבידה עליי כל הזמן.
אני אוכל, אפילו כל מיני דברים שלא אכלתי פעם, כמו חטיף אנרג'י, ואתמול אפילו שקית במבה. אני די שמח מזה. זה עדיין לא מושלם, אבל זה חשוב. אתמול והיום לא יצא לי לאכול כ"כ ועברו לי מחשבות מעורבות בראש על טוב ורע. שמחתי שבסוף ה"טוב" ניצח. יש לי הרגשה כאילו ההגיון תופס את המקום שלו שוב.
יום ההולדת שלי מתקרב, אני מארגן אירוע חביב, שאני מקווה שלא יתגלה ככישלון חרוץ. 6.11 הנה אני בא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
