לא כתבתי כאן הרבה, אני עדיין לא חושב שאני מסוגל להחזיק בלוג. רוב הזמן אני חוזר הביתה עייף ומותש, ולמרות שעוברים עליי דברים ויש מה לכתוב, אני לא מוצא את אותו צורך נפשי, הכרח לכתוב. לצערי, אני חייב להודות.
אין לי רישיון, כבר 3 שבועות [מחר]. אני מתאמן בחדר כושר, כבר חודש, ודי עקבי - לצערי אני יורד במשקל, למרות האכילה, למרות האימונים, יש על מה לעבוד.
עדיין קשה לי בצבא, אחת הפקידות שהעיקה עליי סולקה לבסוף מהמשרד, אחרי שנתקפתי בהיסטריה טוטלית לגביה והיה לי התקף חרדה מעיק. אני לוקח את הצבא ובכלל, את הדברים קשה מדי. אני יודע, אבל אני לא מוצא דרך להיפטר או לפתור את זה. עכשיו נותרתי עם פקידה אחת, שעושה חצאי ימים - כי היא לפני שחרור, והיא התרגלה, והיא ממורמרת (ממרמר גם אותי למען האמת, אבל לא משנה) ואני עושה הרבה יותר - יש לי זמן לבד, לא מנוצל כהלכה לצערי. השבוע החופשי הראשון היה מעייף מאוד.
נבחנתי ביום חמישי שעבר בקורס במדע המדינה, היה טוב פלוס. אני מניח שחסרים לי דברים פה ושם, והערכת הציון שלי היא בין 75-85, אבל אני מקווה לטוב :) יהיה בסדר בסופו של דבר, אני חושב. אני שמח שסיימתי עם זה, נדמה כאילו ירד מכתפיי עול מסוים. אני תוהה איך אני אספיק לעבוד וללמוד יחד. זה יהיה בהחלט אתגר - אבל זה בעתיד הרחוק.
יש לי יום הולדת עוד יומיים, אני עוסק בארגון חגיגות ענק, מקווה שהכל ייצא כמו שצריך ואני אסתדר, בעיקר כספית. אני מקווה שזה יהיה שבוע חיובי :).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
