I Might B The 1

אני לא יודע איפה אני נמצא באמת. אני חושב. יודע. יודע, שלא רציתי שהפוסט שפותח את שנת 2007 יהיה דכאוני. לכאורה, זו אמורה להיות שנת מפנה, אני משתחרר, מתחיל חיים אמיתיים. בולשיט.

השבת הזו, יותר מכל השבתות הנוראיות, מחוסרות הרשיון, לפניה אני מרגיש זוועה. אני מרגיש תקוע בצומת אפל בלי שום דרך נכונה, אפשרית, הגיונית להתקדם בה.

יש לי המון אופציות, שכל אחת מהן תדרוש ממני לוותר על רכיבים שאני רואה כקריטיים. כסף, נוחות, מחשבה קוהרנטית על העתיד, פחד, אומץ - כולם משחקים תפקיד כאן, ואני לא יודע מי יגבר. אני לא יודע אם אני רוצה שמישהו יגבר, או רק שיניחו לי.

הייתה לי התפרצות זעם היום, הרבה זמן לא היו לי. גם הרגשתי מאוד רע עם החיצוניות שלי. אני שונא את שבתות בבית. שונא.