ישבתי המום מול מסך הטלוויזיה הערב. המום. עמד לו נשיא, שלא נחשב לבחירה לגטימית אפילו בפני עמו שלו במשך כל כהונתו, וניסה להוכיח את חפותו. הוא האשים את התקשורת, את המשטרה, את היועמ"ש לממשלה, את הכנסת, את "קדימה", את כל מי שאפשר. הוא טען שהכפישו אותו במשך 6 חודשים, עתה הוא התפנה להכפיש את השאר.
הוא בחר בעיתוי אומלל לנסות להוציא את השד העדתי שוב מהבקבוק. כמעט שמעתי על בדל שפתיו את הביטוי "מזרחי", כמעט, ואין ספק לאף אחד שהוא רצה להכניס אותו, אבל זה היה זורק את הנאום הזה, 50 דקות של דברי תוכחה ("אתם אנשי התקשורת, שלא מצליחים להחזיק נישואין") וארס מפיו, לכיוון אחר לגמרי. בכל מקרה, המטרה שלו הייתה להצטייר כאדם אומלל, אני חושב שהוא די הצליח, אולי אפילו אומלל, נלעג ופטתי. הוא נראה כאילו יורה לכל הכיוונים ותוך כדי בורח מיריות האחרים.
התקשורת ממהרת להגן על עצמה, אבל אין ספק שיש מגמתיות כזו או אחרת בעריכה ובהגשה. התקשורת יודעת "לזכות" ו"להרשיע". חיים רמון, למשל, קיבל יחס שונה לגמרי. אני, בניגוד לקצב, לא חושב שמדובר במשהו אישי, אלא בהתייחסות לממצאים. בעוד שמענייניו של רמון היה ריח מסריח ביותר, בהאשמותיו של קצב קשה למצוא דופי. במיוחד כאשר שולחים עבריינים לקרוא לא' זונה.
אני מאמין שטוב היה לו קצב היה מתפטר מיד. המעמד הזה, של נשיא מתגונן, לא עושה טוב לחברה בישראל, לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ. הוא לא צריך להמתין להחלטה על כתב אישום. הוא צריך לארוז חפציו ולצאת מבית הנשיא. לאפשר לעם להמשיך את החיים כסדרם. הרי זה לא הגיוני שהאדם שאמור להיות המאחה הלאומי, הייצוגי ביותר יהיה מואשם לכאורה בפשעים כה חמורים וישמור על תפקידו. אני לא דואג לכלכלה הישראלית, כלל, נדמה שאנחנו באופוריה כללית והיא חסינה כמעט לכל דבר. קצב לא יהיה זה שימוטט את העסק. אני תוהה מה כן. או איזו התפטרות כן. השווקים עובדים מצוין גם בהרגשה של חסך מנהיגותי, אז מה אם ראה"מ יתפטר?
ואם כבר ראה"מ, יפה לראות שגם הוא רוכב על גל קצב. גל קצב הגיע לו בעיתוי מוצלח. רק לפני פחות משבוע התפטר הרמטכ"ל וכל החיצים הופנו אליו ואל שר הביטחון, והנה, עוד "ספין" שלא קשור אליו, מזכה אותו בפופולריות בכנס הרצליה אפילו. להזכירכם, למרות מחיאות הכפיים שהוא קיבל שם היום, רק בתחילת השבוע סחט אלי הורוביץ מחיאות כפיים בנאום תוכחה שקרא לו להתפטר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
