נדמה שאתמול בערב נשבר מחסום. לראשונה מאז אוקטובר יצאתי לדייט אמיתי. בחור, אני, סרט, גלידה, שיחה, נשיקה שהתפתחה לקצת יותר, ניסיון כושל לצאת מהקניון, נפילה על התחת, כאבים. אתם יודעים, בנוהל :-).
אחרי כמה וכמה שיחות עם בחור מאטרף, הדברים הבשילו אחרי שהתבטלו פעמיים, וקבענו לראות "יוקרה" יחד. הסרט נשמע נהדר, והבחור, מתוחכם מספיק כדי שיהיה טוב לראות את הסרט איתו. הבחור אמריקאי שלא יודע עברית בכלל, אז היה את היתרון של תרגול האנגלית כמובן. מאידך, חצי מהזמן הרגשתי קצת נחות מדי, וללא אנגלית מספקת. אבל הסתדרנו.
הכל היה די בסדר, אולי חוץ מגלידת הסניקרס שהייתה בינונית ביותר, עד שהתנשקנו. היה נחמד, לא רע בכלל, אבל משם זה הפך להתמזמזות די לוהטת שגרמה לי לתהות אח"כ לאן אני רץ. זה כאילו אני מפחד שהוא לא ירצה להיפגש שוב, ואני רוצה לחוות כמה שאפשר בפעם אחת. אני חושב שאני צריך עוד לעבד ולחשוב על זה, מחר אני נפגש עם נאוה, רשמתי לעצמי לדבר איתה על זה. פעם ראשונה שאני עושה רשימה לקראת הפגישה איתה. קטנה, אבל עדיין.
אבל אז, כמו בכל קסם טוב, הגיע ה"שינוי", ניסינו לצאת מהקניון ובעצתו של הגרינגו טיפסתי על גדר, שהייתה פחות יציבה מקליסטה פלוקהרט (אלי מקביל) ברוח. נפלתי. החזקתי בגדר למעלה, אז מנעתי נפילה רצינית, אבל קיבלתי מכה בישבן, והייתה איזו טראומה לאיזור הגב התחתון, וקצת נבהלתי וגרמתי לו להרגיש אשם בזה. לא יצאתי הכי בסדר, ומאסמס שהוא שלח לי אח"כ הבנתי שהוא נפגע קצת. התנצלתי באסמס חזרה, אבל לא נראה לי שזה עבד. בכל מקרה, עוד נדבר ונראה מה קורה עם זה.
אבל הקסם יצא לא משהו בסופו של דבר, ה"יוקרה", הייתה נסיעה במונית שירות חזרה לנתניה עם נהג ערבי מעשן וכעוס. היה בהחלט ייחודי, עם זאת.