לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Might B The 1

אני מתעצל לכתוב בדר"כ, אבל מנסה להילחם בזה, מקווה שכאן אני גם אצליח. המון הגיגים, דברים שאני חייב להוציא, זה מה שבטח יופיע כאן. עם זאת, אני יכול להבטיח. אבל אני לא מבטיח לקיים :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ממשלה, הא?


אחרי שבירת שתיקה די ארוכה, חודש למעשה, הרגשתי שאני חייב לומר מילה או שתיים על הממשלה.

אני מאוכזב. למה? כי נדמה שכאילו שינוי לא הייתה פה. התפיסה הגזענית של טומי לפיד לא מעניינת אותי במיוחד. מילים מילים מילים. למעשה, למרות שיגידו שהם לא עשו הרבה (והם באמת לא עשו הרבה) הם תפסו נפח. נפח, שככל שהגמלאים יהיו סנסציה הם לא הצליחו למלא, וככה, הנה, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב תלויים בחכמי התורה.

 

25 שרים זה לא מעט, אבל עדיין, אין שר רווחה. אין שום מיניסטר שידאג לשכבות החלשות. אל תטעו, לפרץ יש כמה ישיבות מטה/ מטכ"ל לבקר ולנהל לפני שהוא יוכל לתת משהו לחלשים, לעניים שעל קולם הוא נישא אל הממשלה. המדינה כולה מחכה ליהדות התורה, ממש כך. אם הם יגידו כן יישב מישהו במשרד הרווחה, מאוד מכובד. מאוד.

 

אני חושב שאני הולך להתקשר לרב, שמעתי שאטיאס הולך לפתוח לו קו חם עכשיו באורנג' 054-3333333. נחשו למה 3, קדימה :) או בעצם, לא קדימה. ש"ס.

 

נכתב על ידי Rain Maker , 7/5/2006 01:39   בקטגוריות בחירות 2006, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחירות - מ 3 יוצא 1


אני תמיד ידוע ככזה שנזכר מאוחר מדי בדברים. אני לא מתבייש בכך, זה לעיתים יכול להיות לטובה - לעורר נושאים שכבר נשכחו מעט מהתודעה הציבורית. לעיתים, אני מעלה אירועים שאבד עליהם הכלח וסתם זוכה לנחירות בוז, אבל זה קורה מדי פעם לכל אחד, לא?

 

הבחירות הוכתרו כמשעממות וצפויות עוד לפני חודש וחצי. לכולם היה מאוד ברור מי יתרסק ומי יעלה, ולמעט כמה הפתעות שקרו באותו ערב ממש, כל הפרשנים וכל אותם אנשים שעוד אכפת להם מעט דשו בנושאים הללו ללא הפסקה. היה נדמה שהכרוניקה ברורה וידועה ולכן, אגב, לטעמי, אנשים לא מצאו צורך ללכת להצביע במיוחד - הכריעו להם את הבחירות, לא רק הסקרים, אלא גם הפרשנים השונים שדשו ודשו בעמיר פרץ ונחיתותו המוצאית לעומת פרשיות הנדל"ן של אולמרט והמנדטים שיכלה או לא יכלה להביא ציפי לבני במידה והייתה יו"ר קדימה.

 

דבר אחד כן הובטח לנו, הבחירות המעניינות יותר - "המלחמה" - תהיה בין ערוצי הטלוויזיה. האם כך היה? אם כן, אז זו הייתה מלחמה יבשה מאוד. שלושה ערוצים מרכזיים יש במדינה הזאת, את מספרם בשלט כבר הכל יודעים. כולם גם יודעים את יחסי המידרוג ביניהם, ויודעים מי המיושן, הנועז והשמרני להחריד. להגיד לכם שמשהו השתנה באותו ערב? לא ממש. בעיקר התאכזבתי, הגעתי ורציתי לקבל מוצר ונדמה היה לי שקיבלתי מוצר פגום שאפילו לא עבדו עליו יותר מדי.

 

אתחיל ואומר שרק הגנבתי מבט לערוץ 1 (אחח, השנינות) בשעת המדגם, ואני לא יכול להרחיב עליו בגזרת הפרשנויות, שעליה הוא הסתמך (הפרסומות המפחידות עם הקלוז אפ ההיסטרי על איילה חסון כדוגמה) - אבל מבחינת גרפיקה בסיסית, הערוץ האנכרוניסטי הזה נכשל בעיני. באמת קשה למצוא גרפיקאים שיציגו את המדגם בצורה הולמת ולא כאילו עכשיו 1988? ההגשה של חיים יבין, כרגיל, משעממת ומרדימה, ולא ברור לי איך לא פינו את כבודו משם עדיין. הרייטינג הסביר של המהדורה הוא בטח לא בגללו, וכל מה שארץ נהדרת עושה לדמותו זה בהחלט בצדק. לא שאני מזלזל בפועלו, והוא נמצא על המרקע שנים רבות ועשה דברים רבים וטובים, אבל לכל אדם יש זמן מתאים לפנות הבמה ולתת לצעירים להוביל (שכבר הספיקו להזדקן בינתיים - יגאל רביד ששנים חלם על התפקיד כבר בשנות ה- 50 לחייו כמדומני וגאולה אבן גם לא צעירונת). אין מהפך.

 

ערוץ 10 הוא הנועז והמקורי, מעין ערוץ קטן וחסר גבולות שפועל כדי להגדיל רייטינג בכל פרובוקציה אפשרית. הפעם זה היה אולפן שקוף בכיכר רבין, אלמנט שגנב לערוץ 2 את הקונצנזוס כנראה (למרות שהם הצליחו להשיג מיקום מתאים גם כן, שמנציח את הממלכתיות שלהם, אבל על כך, תיכף). ערוץ 10 לא מעונב, ולא כל כך רשמי - גם כאן, אגב, הגרפיקה לא הייתה בשיאה, וכל העסק נראה מבולגן למדי. לטעמי הפאנל נפרס על שטח גדול מדי, מה שהקשה על צילום נאות ופיקוס על כל דמות מספיק זמן. ומעבר לכך, מרוב שטח סביבם, נראו מיקי ויעקב מבולבלים למדי.

 

אבל האכזבה הגדולה ביותר, הייתה מערוץ 2. נתחיל עם הפרומואים המעצבנים בלשון המעטה שהפציעו בכל הפסקת פרסומת שרק הייתה, הג'ינגל המעצבן שגרם לי לתעב את ליאור שליין יותר ויותר. אבל האכזבה הגדולה ביותר הייתה בערב השידורים. ערוץ 2 התפאר באולפן מפואר ומהודר וצוות כתבים פרוסים בכל מקום. האולפן המהודר התגלה כחדר עם שולחן עגול לא מרשים שלא היה בו שימוש כמעט עד לאחרי חצות הלילה, ועם שני מסכי LCD מאחורי יונית וגדי, די מבאס. הכתבים אמנם היו פרוסים בכל הארץ, אבל הם עלו אחד על השני בשעת השידור ואלה היו פאשלות שאני לא ממש רוצה לשמוע בשידור - אני לא צריך לשמוע את נטשה מוזוגוביה צועקת על מישהו בזמן שמישהו אחר מראיין באותו מקום מישהו אחר. זאת בושה. נמשיך, איך לא, בשיחתה האישית של האורחת החדשה, שלי יחימוביץ' בפלאפון עם מי שנשמע כמו בנה הצעיר ("מה? אבל אמרנו שתלך לישון! אני לא יכולה עכשיו") שעוד הוסיפה חטא בכך שלמרות שלא הייתה על כסא הפרשנית היה לה קשה להימנע מכך וחטאה בהתבטאויות לא מתאימות. הגרפיקה, עם זאת, הייתה משוכללת ונעימה לעין, מה שהקפיץ לערוץ 2 כמה נקודות מבחינתי.

 

לאחרונה דיברו על כך שמשהו רע קורה לערוץ 2. כאילו הם נרדמים באמצע שמירה, ערוץ 10 עולה מעלה והם נשארים במקום, בלי יכולת מענה. ב 28.3 ערוץ 2 הראה שהפער בינו לאחיו לשידור עוד גדול. אבל גם הוכיח שאכן משהו רע קורה שם, זה היה אכן נראה כאילו לא אכפת להם פשוט. לא מנסים לחדש כלום, לא מנסים בכלל להסתיר את הפאשלות השונות חוץ מכמה אמירות של "נו, תסגרו את הביפרים". הלצות חוגגת.

 

פייר, אני מאוכזב.

נכתב על ידי Rain Maker , 4/4/2006 22:09   בקטגוריות בחירות 2006  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משה כחלון והליכוד


הרבה פנינים לא יהיו לי כאן. אני מרגיש חובה להתחיל בכך שנכנסתי לקלחת הפוליטית רק בחודשים האחרונים בגלל העבודה בצבא שקשורה להרבה אקטואליה, ולמען האמת מצאתי את עצמי די מתעניין. בחודשים הללו, שהכרתי בהם שמות ופנים איכשהוא חמק ממני השם 'משה כחלון', בכל זאת מס' 26 ברשימת הליכוד, מורד מן המניין, סגן יו"ר הכנסת, נשיא ל- 24 שעות, מגבעת אולגה, מאפיינים של לידר אמיתי, לא?

 

וזה מי שיכול להיות שר החוץ/האוצר/כל דבר בכיר הבא. אז נכון, מקום ראשון בפריימריז לא מבטיח תפקיד מרכזי (ראו איך דפקו את צחי הנגבי כל פעם) אבל עדיין, סביר להניח שבמידה ומשהו נורא יקרה ובנימין נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, מר כחלון יהיה שר בה. אותי אישית זה מדאיג, הוא לא נשמע ולא נראה בעל כישורים כלל, ובטח שלא להיות חלק מקבינט שמחליט החלטות מדיניות חשובות.

 

נתניהו דיבר על תנועה חיה, 91% אחוזי הצבעה במרכז. הוא שכח שרק לפני פחות מחודש היה אחוז הצבעה נמוך בצורה מדאיגה בפריימריז לראשות המפלגה? 30% כמדומני? זו תנועה חיה?

 

אין ספק, שגם אם שרון נמצא בבית חולים, ועבר לקדימה הוא עדיין מנהל היטב את העניינים במרכז. הרשימה המגוחכת והנקמנית שהורכבה אתמול בערב הייתה בהחלט בעלת קשר כלשהו לאנשיו של שרון - זו רשימה דלה (אולי מלבד ארדן וסער), לא מעניינת ובהחלט לא ברת הישגים כלשהם. רק נתניהו החלקלק יכול להבטיח שרשימה כזו תביא להישגים כלשהם בתחומים שונים.

 

נתניהו הוא איש נקמן ולחוץ. לבנת היא אישה שתור הזהב שלה נמוג. היא אף פעם לא ידעה למקם את עצמה בצד הנכון של המפה הפוליטית, ומעולם לא למדה לקרוא אותה כהלכה. לא מפתיע שכל בחירות היא נמצאת בין הפטיש לסדן ולא יודעת מה לעשות. אתמול בערב, ההתנהגות הזו שלה קיבלה תמורה הולמת מהבוס הנקמן שלה. מקום 13 הלכה למעשה בפריימריז (אחרי נתניהו ושלום) ומקום 10 אחרי שריון הוא תבוסה קשה למי שעד לפני שנים ספורות ראתה את עצמה כראה"מ אפשרית בעתיד הלא רחוק בכלל. לבנת נעלמה לחלוטין ממרכז המפה הפוליטית, היא הרסה את משרד החינוך יחד עם רונית תירוש אבל האשמה תיפול עתה רק עליה. בעוד רונית תירוש כנראה תקבל תפקיד באחת הועדות של הכנסת הבאה, לבנת תשב בכסאות המצומצמים של הליכוד, ממורמרת.

 

ועכשיו ראיתי שיש קטוגריית בחירות 2006 - כמה נפלא.

 

 

 

 

נכתב על ידי Rain Maker , 13/1/2006 14:51   בקטגוריות בחירות 2006  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  Rain Maker

בן: 39




2,314
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRain Maker אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rain Maker ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)